Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 7 (1852)
- Issue
- 17 (1852)
- Date
- 1852-01-01
- Page
- Seite 17 (sequence 17)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/4785731-4786440-4786540--1561-4786558- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יילח׳ מוגבל ננילול, נמסשריס קצובים אשר יוכל השומע. לצייר נרעיוניו כמושג חושיי הנראה לנגד עיניו והבן. נשחה גששה, משל לקוח מגשימה האויל וקוף הנשימה נצאח נשש המה. נאה שמשה, כנוי למיהה או לצרה בכלל, כי כמו "יאמר על המוצלח ד״מ לא יבוא עוד שמשן ישעיה p' כן יאמר על האומלל כי יא שמשו וילחו נאסן>, עיין מ״נ ח״ב פכ״ט, ו ח ש ל ה, כ״ע של נושה, כי שירש חשל המורח בעבריה בהנחתו הראשונה על עשייה נול או גומא באלן כמו לחשיו באר ברא' כ״ו, הושאל על המתבייש אשל מגודל נשתו ׳משו׳ן לנקות שניו לנומנס ולחשים באלן, כמו שיאמר הלועז ער פעלגראבנו דך פאר טאנך יידחז״ל כבשו פניהם בקרקע קנהדרין ׳“ע ע״ב ר״ל הקהילו שניחם בעבור הנושה להוכיח ולדון את המלך ינאי, נ׳ כנש בארמית ל' הטמנה חולין צ״ג ע״ב רישא יכונפא פי' רש״י הטמנה. ושאריתם, אשל נשארו מהרעב בשנת הנצרה או «חלב המצלים ישלו עתה ניד הכשדים. יי אוי, שה יחל מאמר הנביא המתאונן יל גוללו ומנת כוקו ומעמדו אשר בלע הוא כ׳ אנשי עירו וקרוביו שנאוהו נעבור הוכיחו אותם על רוע דרכם. איש ריב, ר״ל כ׳ הכל ילינו( ויעוררו מדנים אחי. שה אעילן קולא נעים מל כלל אחד יקל בלי עברי ני הימק הראשון והטבעי׳ אשל נין אדם לזולתו אשר על ידו יולד יחק ההצערשוח והקנין ניניהם הוא יחק הין והבת אל האבות, והיחק השני היותר קלוב אליו הוא ימק הבעל והאיש לאשתו ויחק האשת לאישה, ע*כ נעשו חמשה שמוח האלה: בן ונח, איש נעל יאשה, מלות מורות על היחק וההצעלשות אשל לאדם ומדה מן המדות הטבעיות אי המוקריות כמו ק מוח ובן נליעל, בן בלי שם להורות כי מקלה טבעית או חכונה נשש״ת זאת היא לו לקניו, וכן בן נליעל, איש מלחמה, איש דמים, איש הנכים ואיש ליב, איש מיל, נטל החלומות, נעלי חצים, אשת מיל, אשות הזמה, 'יעבור חיחק הראשון שהזכרנו שהוא ימק החולדה נקיא קמיכות הקנין נכלל ילשונות העמים נשם גננכיטץ, לייגננ6אןן הנגזר משם גענוס, געטןעבט ושורש גיגכא לייגען. לא נשיח׳, לפי שרוב הריב והמדון אשל ישא בין בני אדם הוא יעבור מפה יד אשל ישה איש ברעהו כאשל לא ׳שלמדו לו לטח הקבוע, ע״כ אמר "יביא פה, אף כי ימק זה של מלוה ולוה אין ניני לזולתי נכ״ז יחלשוני ויהללוני כלם. מ ק ל ל ו נ י, לדעת החכם רשדיל נאליענט ח״ח לד נ״ז ראוי נקראו "?ללוגי בשורק והוא הרכבה מפעל בינוני מקללים וכנוי הפעול ני וכ״נ בירושלמי יהאה פ״ז הב דעתן דאינו! מחשדונך תמורת מחשד׳ ם אותך אבל ׳לדעת הלד״ק היללה מורכבת משולש קלל ומשולש קלה והת״א ל"הפ הומרה נוי״ו, והכונה כלס!יקלליס מחרפים ומקלים אותי, אך לדעתי שני שלשים אלת נגזלים יחד משם קל 1'"שנו / געלינג, כי המקלל או המקלה זולתו ע ושת ו נזה קל וגרוע ממעלתו "יאשונה, ותחת היותו תחלה בבחינת מוקרית נכבד ויקר, שמות המורים בהנחתם "יאשונה נל״ע וארמית על הכבדות הגופנית יעשהו עתה כאחד הפחותים והנקליס, י"! יקראו ג״כ אנשים חקלים כל מדה ומעלה טונה נשם לקים ע״ד השאלה מכלי י? בבחינה גופנית ממה שבתוכו [עערע »ענטען. <Philologisches von Joseph Weiße, Rabbiner in Gaya V1ÜV ארון ך', אחרי תת׳ תודה להחכם פאדראזעק חלף דבריו '""ונופיו במחברת כ״׳ חלק ט“ו צד ל״ח, אמרח׳ להעיר את לנו הטוב ואת לבב