Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 16

מל המסנג לזול,-!ו צמר ו«לנ, נמו שממנו מנם הלאות אנשים ונו' ישעי׳ ז׳ וכן מה הלאיהין מנה ני מינה ו׳ "צווזים הצובע איך דיל עערדלוש גע««צו5ט* ופן יורה לפעמים פעל * ג ע על המיאיס ומניעה ההנאה נדנד או נעצם מה נמי ולא אוחי קראה יענן נ ני יגעה ני ׳שלאל ישעי׳ מ״ג רוצו הוושט ««יך ניבט אנגעחאען, יעקנ, ודין דווו איינען ווידערוויןןננן געגען «וין האששעשט׳ איזלאע[" וההפעיל משולש זה יולה על המתנג כעם ועצנ לזולחו, נמו הונעה® ד׳ נדנליכס מלאכי נ' איהל האבט דעכן עו«יגען «ויש אייעק לעדען פעל־ דלוש גע««אכט. ונן שם ע צ נ יולה נהנחהו הלאאונה על העמל והעולה כמו נעצנ תלדי גנים נלא׳ ג׳ כי ילדתיו נעוצנ ד״הי א׳ 7' כי לידת הנניס ההיו! תמיד נעמל ומולח וניגיעה מצד האם, וכן נכל עצנ יהיה מוחל משלי י״ד יעדע אנטטלענגונג בלינגט פאלשהיי[, וכן שם ע צ נ ו ן כמו נעצנון תאכלנה נלא' ג' »יש אנטטלענגוכג ווילשט דוא!יא נול געניעשען, ואח״כ הושאל פעל עצג ננפעל והתפעל להודות על הצעל והתוגה, כי נעצב אל דוד ש״א כ׳ ויתעצג אל לנו נלא׳ ו', והשם מזה ל מ ע צ נ ת תשכנו! ישעיה נ׳ ל״ל גש השכינה על מלשכה תהיה לכם לק לצעל ומולח. וכן יולה שולם לאה ננפעל על הצעל והמיאוס נדנל נמו ונלאו מצלים וכו' שמות ז׳ דיא עגיפשעל וועלדען וין עקען! וואששעד אויש דעק ננזושסע לו טלינקען, וכן פה יתולגס נלאיתי הנחה ודין עש «ייך טאן אעדי־יעשט »יט דיר ערבאלויען לו האבען. ז' ואזלה לדעת• תכונה כי כמו שפולין התנואה ומפזלים המוך למרחוק, כן החלות׳ תחלה לקצן נהם, לאגד הפסולת תחלה נעוד נשארו שאליהם נשעל׳ אלצם, ורומז על מתי הלעג נשנה הבצולת או נקצה המלחמות אשל היו אז נין יהודה ומצלים, כ׳ מיל מלך ׳אשיהו הוכה נמגדו, וגם הוא מת נעון עמו אשל סלו מאחל׳ ד', ג® יואחז ננו הונה ממצרים נגנול אלצו וילך נגולה ועמו נפלו נחלנ וע״ז אמי שכלתי אנדחי את עמי, ונכ״ז לא שנו עוד הנשאלים נאלן אל ד', ואין מן תצויד לומר כדלד״ק שמוסב על י' השנטים שגלו כנל. ח׳ עצמו, לנו האלמנות אשי אנשיהן מתו נלעג או נפלו נחלג אויג נמלחמות אלה נימי יאשיתו ויואחז בכי* אם נמול, אחלי אשל אמל כי מתו האנשים ונשאלו האלמנות מזונות מנעליה!, הוסיף ואמל כי להגדיל לדתם הנאתי על אם כל נחול שודד נ צ ה ל י ם, ר״ל נעת אשל אין מדלך השודד לנוא, כי לפי ההרגל והמנהג ינוא רק נלילת, ומחיי יבוא בצהרים, ואפשר מרומז על המון השודדים אשל ילנו להיות נאלץ נימי הלעי כנודע. עיר, שונא נמו ויהי עליך ריק״ם ופתאם כפל מנין של נצחלים נמאמי הקדום, וכ״ו לק יען כי ישנו נני ישראל זמן רב נהשקע וננעחה תחת ממשלה ׳אשיהו. מ' יולדת השנעה, תואר לישראל אפל פלו ולנו לפנים, כי שנעה מנין לנוי בהלנה מקומות נמו כי שנע יפול צדיק משלי כ״ד מדרד״ק. ודע קולני נעים, כי מסגולת ל״ע היא ברצותו להורות על הלנו׳ נכלל, להציג תמיד מספי קצוב המושג יוחל מהשומע, כמספר פלש ושבע עשר ואלף, תחת מספל בלה’ קצוב, הבלתי מושג על נקלה מהשומע, כמו על שלשה פשעי מואב, והחזיקו שנה נשים ישעיה ד', ואפו עמל נשים ויקרא כ״ו, אדם אחד מאלף מצאתי קהלת זי, כי מנועם המליצה להציג כל ציוריה דלן■ הגשמה נמלאה מנולרת לנגד עיני הקוריי, ע״כ נמו שיגשים. המלין שאל ציורים מקלים כחכמה וסכלות ויציג אותם לפניני נתואל נשים היושבות על גפי מרומי קלח משלי ע', אף שהן לק מושגים שכליים, כן יאהב להחליף ציור המספר והלנו׳ הבלתי קצוב, אשל הוא לק ציור ש"