Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 94

94• לגגו הטהור ואשמח כמוצא שלל רג. אלה ד3רי הקורא מארן מרוזק הרים סגי3 לה, ישאו נרפה ושלום לנחיר עם ולקדקוד נזיר אחיו, מאת עגדו יהודה לוג ווינקלער. .Exegese von M Stern םש?1י V' י' מי סתי ייסור הנה חסר לג אמרה לו. כאן נקט אצל קריאת החכמה אמרה נלא וי״ו, ולקמן נס' ט״ז אצל קריאת הסנלו« נקט נ"כ לשון הזה ונקט ואמרה נוי״ו, וחנני ד' נדנר נכון, ומה ננחי לשון ערומים I ונראה כידוע יצר לג האדם רע מנעוריו, ונשכם הוא נשר הנהו מעודו מוכשר לקנל טומאה. ולפי מזב טנעיו והרכנתו לפתח החטאת רונן אצלו, ורק אחרי יגיעה תמידית מלאת עמל ויגיעת נשרים יגיע נעל הנפש , השם עיניו על דרכיו, אחת אתת לגמתי המדות, אשר הס כסולש מיצג ארצה וראשו מגיע השמים , ואחרי התנערו מעפר החומר להניט על פני ישימון תלקי האדמה, ורק אתרי עמדו ננצתון נמלתמת היצר, ישיג המטרה הזאת . ורצה החכם לרמוז פה, כי לסתיות מנה אחת אקים ניתר שאת ועז למשוך את האדם גרשו!ה נאמריה הנעימים להדיחנו > מאשר לחכמה, אף אס גס היא אמריה תאמי להראות לנגי אדם ישרה ואמתות יקרוסה , נכל זאת ינים לוחמים לה מרום, כי טנע האדם מצד תמרו עלול לטומאה ולסכלות, ונוסף על זה כי גם הפתיות•' להקל נצתונה - היא נם היא כמו החכמה תטיף אמרים מתוקים מנופת , אשי כמו קרים לאדמת ציה הנמו, לחומר העלול לה מלנד זאת, ח״א אצל החכמה, אמרה, נהיות כי לחכמה אין עזר וישע רק במלין ואין כתה אלא נסה, להסית חסר הלנג לשום עיניו על ארחו להטינו; אן מלנד אמריה הכל לנגדה אשר לא כן הפתיות נקט אצלה: ואמרה נוי״ו, להורות ולרמוז על שני היתרונות אשר לה על החכמה וז״א נס' ט״ז חסר ל נ, כלומר חסר ל3 הוא כנר הצד הזג טנעי׳ העלול לרע, ואמרה לו, ויתר על זאת׳ ני היא נאה גס נחלק אמרי® להדיחנו — ואל מי יהיה א"נ יזנצחון! ני איש אשר עזוז תשוקתו נוטה ומשתיחיו לתענוגי הפתיות, והיא תקראהו נס בקול נעימת ההדחה, אין לא יעוף כת! פתאס להגיע למחוז חפצו! והה מאוד עמקו דנרי החכם! והנן. ז' יו סר ל 1 t לוקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו. נראה׳ לוקח לו קלון עומד נמקו® סנים, ומזהיר לבלי הוכיח גם את הלן גם את הרשע , ני ע״י שניהם ישיג : קלון י ואמרו סיוסר לן והמוכיח לרשע את מומו, איש איש לוקח לו קלון׳ ויתורגס: דער דען שסל!טטער שטראפט, ערווירנט זין שאנדע, זא וריא יענעי, דעי דעם פרעפלער זיינען פעהלעד פארהעלט. ט' מן לחנם ויחכם עיי הודע לצדיק ויוסף לקח. ת ן I מענין שם יתנו צדקות ד' (שופטים ה , י״א) הודע׳ מענין ויודע נהם את אנשי סונית (שופטים ח' ט״ז) וע״ד לא נאה לכסיל כבוד ׳ ני הכסיל נעת יהולל על דנר יאמר מיד אני ואפסי עודי עשרתי מצאתי און לי נחנמה ונמדע׳ אינני מוכרח עוד ללמוד יותר, ני כנר נ3«י לי כל מצפוניה, והשנח א"נ הפסד לסכל —י וז״א תן לחכם, אף נהללך לחב® , לא תפסיד לו נזה, ני נזאת יעמול לחנוס עוד; וכן הדנר להיסן נענין התוכת®' I בי הכסיל נעת תוכיחנו ימאס נן ונחנמה ויעזניה לגלי סוג אליה עוד, נ®