Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 89

התרגום? ואפשר שדייק בלשון הנתו3 שלסני זה נאמד והלוים מנינים את העם יתירה עזרא ת' ז', ואתרי גן ויקראו נתורת אלהים «שורש , והיה לו לאמר ייקראו נתורה ויפדשוה וממה שתפס לשין תואר הפעול מפורק׳ נשמע שכנר היה מפורש מקדם קודם לזמן עזרא ע״סי קנלת איש מסי איש מסיני, וגס הוספות שם אלהים מורה על זה קצת . ב' מתמה אס התרגום היה מסיני איו מתרגם על עניי ׳הודאי, וידענו שלא נקראו נשם יהרדה«ןממזמן גלות ננל ייל שם יהודה; גם קשה על ר' יותנן נמגילה י״ג יהודה על ot שנפר נע״ז 1 מה ענין שם זה על כסירה נעיז; ועוד למה תרגם נספר וראשית עורי ענראה, ואתר מתן תורה ענרי נר ישראל, ונגלות מצרים יהודאי יהודייתא? והנה יעיתי לני לדין חדש׳ אשר וראשיתו אולי יראה זר נעיני קצת קוראים, אן אתרי המתקר יתכן שיינו! להם ׳ שגס יהודי נגזר משם המפורש יה״וה , והוא מי המאמין ואמונה שלימה שהש״ית נצחיי היה הוה ויהיה , רק לא רצו לכנותו נשם גילו לכן התלי פ ו הה״א וסופו נדלי״ת שהוא הקודם לס׳ 3א"נ, דאס התליפוהו 5יי׳יו שהוא אתריו לא יהיה הנדל ומונו א נמונן מעצמו, הלא עינינו הרואות ני 3ספרי המקונליס ינת3 השם המפורש יהו״ד או ידו״ד , ולכן נכונו דורי ד״י מי סייפי נע״ז ומאמין ניה״וה נקרא יהודי, ויכוון נזה מה שנאמר ורניס מעמי שאנן מ ת י ה ד י ם, לפי ש נמלת יהודי נרמז ניתור סוד אמונת ניה ישראל׳ ומרדכי נקרא על הרוו ותוספת תואר יהודי, לסי שהחןאמן נכל עוז לולי יריע לפני המן שעשה עצמו לע״ז (מגלה י״ט) ונזה נאה המשווה לפליאת ועל הספר: אם התרגום מסיני הוא , און העתיק עורי נשה המאותר יהודאי? ני לסי מה שאמרנו השם מוקדם הוא, והיותו רמז למאמיני השם המפורש. וגס יגואר כי וס' וראשית מתרגם ענראה כפשוטו ע״ם נכי ענר, או מעור הנהר אן תזמן יציאת מצרים שהשיג השם למשה על שאלתו: מה אומר אליהם ׳ כה אאתר אהיה אשר אהיה וגוי, מעת ההיא התפשט השם המפורש גס נין המון הינס, ולא היה כאשר מלפנים וימי האנות רק נחלת יחידי סגולה ׳ מאז תרגם אורי יהודאי, ולאחר מתן תורה תרגם עורי 3ר ישראל כוון נזה לס״ד, וענור סתקור הסוד שנאת העמיס נגדינו הוא שינוי הדת והאמונה, כמו שלהשין ראם צורר היהודים : ודתיהס שונות מכל עם , ונמדרש הד סיני, שמשם ירדה שנאה לישראל, כי ההשתוות מולידה אהנה והחילוף שנאה , אנל נם אס ננל עת נהמו! dem sprühenden Flammenschwerte schleudert er gefeiete Donnerworte gegen jene Reformer im Judenthume, die mit Alles vernichtender Sense den Zeremonial - Coder im Judenthume zu erschüttern wagen. — Wir bedauern es herzlich , daß der spärliche Raum dieser Blätter uns kein tieferes kritisches Eingehen gestatten; aber wir können nicht umhin, auf da« EmpfehlungSwkrdige dieser beiden Werke die Aufmerksamkeit unseres Lesekreises hinzulcnken, und unserm ehrwürdigen Freunde für sein unermüdliches, verdienstvolle« literarisches Streben öffcntlich unsere Hochachtung und Würdigung zu zollen. — ״Dem Verdienste seine Krone." Ster«-