Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 67

אגל אוזא3 גאמרה איי אתן לך.... גודאי היה סגור גדעתו שתפתהו ע״י אמצעים או תאנסהו, א3ל לא כי תהרגהו 3עו זה , לכן שתק ונתן לה יד לעשות כחסצה , וכאשר נעשה סקודתה האכזר, ולאחא3 3אה הגיד לו ה3שורה, גס היא פרוזה כדרך החוטאים כי ילכו תמיד 33הלה ועצ3 סן תגלה רשעתם סן יעלו 3ל3 המלך צמתי ססק לוזשו3 כי הרגה את נ3ות לי רש כרמו - כי כן יגיד לשונה ״אין נ3ות חי (נים דען וו״ג דען ער פייס געלד דיר פערווייגערנוע, יען ער לעגנו ניכנו מעהר)! 3ע3ור שמאן לתת את כרתו לכן אין חי, מיד הוסיפה: "כי תת", אל תחשוג כי נהרג, כי אם ער לעגנו ניכט מעהר, דע ן ער איזנו געשטארגען, ויהי כאשר שמע אחא3 כי מת נגות ויקם .. . ואילו ייע מה שנעשה' לא הלך לרשת הכרס והוכיח לאיז3ל רשעתה על סניה, כי הקלה והגזתה אותו 3עיני עמו כ"כ לשומו לראש המרצחים ישפכו דם נקי, ילהצטדק 3עיני עמו וודאי הניח הכרם ליורשי נ3ות, לכן כאשר שמע אח״כ מאליהו על איזה דרך גא לו כים זה, גס לגו התמרמר, נפשו ורוחו הסתערו על זדון לא נשמע דמיונו גכל אשר עשה ע״ע; עוד לא עשה עגירה גדולה ל'כ לחמום חיים מנקי כפיס געד היאה נמגזה אשר תצא לו נזמנו, כאשר נגרם עיזה על ידו, לכן ויקרע גגדיו וישם שק וגי' מה שלא עשה גשאר תוכחות ועונשים, ואף כאן גתחלה דגר עמו קשות: המצאתני עוכר ישראל ונו' עד ששמע מאליהו מה שנעשה ואז נאלם גרות נשגר ולג נדכה . נא 1 כנדני גמענתך (הודיעני אם אל עיגול האמת קלעתי, או אס הרחקתי נדוד ממנה ׳ ותכר עוד חסדך עמדי להודיעני, אס על אדני האמת הטגעה השמועה המשמחת , יי אתה עוסק עתה גחלק שני מספר תס״הת, והוא יספר גדרך זה קורות תלמידו אלישע . יהי' שלום גחילך, פני שחקים יצהלו אליך, מגרכת שמים לשגעה ירווך, כאות נפש מכגדך גכל ל3 כערכך הרג — וואאג " נייישטאדטעל י׳יס כעגעי 1842. א״דק אייגהארן. הנותן זמירות בלילה (Nach dem Deutschen aus der Mnemostne 1827.) Don H. Reitmann, Lehrer an der israelitischen Hauptschule zu Tarnopol. הניותן זמירות בלןלה ■ , ^מד, תעיורר אילציהאנר, עובד אדמת כל הכבר. לצם תחת הא״לה ערכה ישנתו אחר,עבודתו E 2 למה בנהי ובכי תמרורים קולן;, תזמר באירים??דוע תקונן י?קולן? הנעים?;כין העפאים, כצלם״תתלונן׳