Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 59

59 אתעה כשה אובד והייתי נע ונד על אדמת נכר שבע עצב , ועתק השאננים? חלילה! לבי ינבא לי כי עוד תשיב שבותי, וממעמקים תעלני להודות את שמך. אך כמה בושש עזרך לבוא מקודש, כמה יאחרנו פעמי מרכבות ישועתך! כי אשא אל השמים עיני והנה עוד חתלתס אדרת שחרחורת. ושבולת העת כזרם מים אדירים מדעה אל רעה תהדפני ותמוגגני תקוה. חושה נא לעזרתי והראני אות, כי תשוב תשמח את נפשי הגלמודה והשוממה. חזקני ואמצני בצפיתי אל ישועתך, למען לא אפונה לראות שובע שמחות בטובך. הטריפני ארוחתי על שלחנך הטהור, שבע רצון ומלא דשן. אך בזאת תנחמני מעצב׳ ומדגזי, אשר ימררו את חלדי בלי חשך. אך בזאת תעלה ארוכת לבי האנושוהנשבר מחצי הפגע, אשר שמתו לו למטרה — אז אשיר בקול תודה הסרך ואמתך, ונגינות׳ אנגן לך בסוד ישרים, ני הצלת נפשי משחת , רוממתני מעמקי שאול. להתהלך לפניך באורח החיים. בת ישראל בגלות בבלי•־) Von Fansto Lafinio in Florenz. אל צדיק א0ר ראית אל רחום א<טר כפית שיעי sVYY זקךעף חטאים נצל'חסדן? *) Wir verdanken die Mittheilung dieses Gedichtes unsrem ver« ehrten würdigen Freunde Hrn. Prof. Luzzato, welcher uns diese und eine, später zu veröffentlichende aramäische Dichtung, mit folgenden Worten überschickte: ,״יצג׳ השירים אשר אנכי נותן לפניך, הם מלאכת בהוד הכס אשדלא מבני ישראל וטי ועתה מקרוב תרנם ללשון איטלקי קצת ועשה ההעתקה ההיא מלשון סורי st. Ephraem syrus משירי 8°10<<^בפלאויעמן וכוי." Paggi בחברה עם רבו היהודי, הזקן הנכבד Mit Freude bieten wir diesem anerkennungSwürdigenTalente die Hand, es in die Oeffentlichkeit einzufnhren. Stern.