Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 60

60 הסתיר את כבוד פניו דמאן לרעיות.עטי” גלותי וצרתי זה הלקי״לדוטאתי. אם ערפי לף פניתי אם הפה בחטא זענה אם מריו בך מריתי" בהיותי כאלמנה מה אלי בתגובתי לא תיפנה לדמותי? אך אתה ’לעיר עלום אותי גייאלי העיבה אל רהום אדון עילום עא חטאיי וריבי ריבה גם תן נא בעיבתי ז אאסף בקבוךתי אם תאבה להצילני אודהילך בזמרת עבה אם תרוץ להועיעני אז אבא במתת זבח חועה נאי לעזרתי אל חסיד ליעועתי. , £גני ומצודתי הרןעב’נאזתחנתי בת ציון ביד צרי הצר גן ם והנה עבר הה בלו במר יפי' איעי״מת״במכת דבר _ בחורי ו?תולתי י לא פונים לדברתי! אין?עלה םבנפי רוה מבטה׳ לעת הזעם לב יסער'ולא ינוח מוג נמוג לקול הרעם אין מקעיב לעועתי אין עונה לאנחתי. ההיכל והמזבח" Tעם אלי למפלה הנביא והזוכה" הסניר אל בני עולה עתם לי תפלתי אן אלך להרפתיל אל נאץ עדת ‘בניו שפך בם דזריון זעמו תוכחת מגולה. (התימה) P on Herr,» Waffertrilling in Boskowitz. הה! י_לךי יערון איך נדרו הלב׳!