Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 51

51 נספרו סחד יצחק אות אימוריס סי' גהדיא דנרי הרמג״ם ז״ל כמ״ש ר״ז גייגער הנ״ל, והגיא נ"נ הגמרא סונה הנ״ל, וא״ג לפלא הוא נעיני על הרג מסיה למלן דהוא נושא כליו של הרמנ״ם ומסתמא גם פה לא העלים עין מדוריו וידע היעג מהם , ונכ״ז לא דרך געקגותיו •י וכן פליאה נשננה לדעתי על הרג הערוך , ני שור גא ידיד! נערך אמר הג' דשם מנדי הרג מגמ' דסוכה הנ״ל סליק , ומדוע מיד אוז״ז נ' ולמה שמס אימורי׳ ע' נערך מר, הקצרה די שגלו מהשג כי הנא פירושו נמו התם? ואדרגה משמע דהזהירנו לגל נגועה גנך? לזאת על ניחן להרג הערוך ילנעל מ״ל לא ישרו געיניהם לפרש כן מנועם דא״כ מהראוי היה נהיות אימורי מזג ת כמו התם אימורי הרגל, דנלא״ה לא ידענו תה האמור לעשות גם, ילנן אייוה דעי גם ,אני גניאור תלה זו. הנה זאת יראה ינין ויכיר כל איש אשר רות נכון נקרנו, ני רוג הקרגנות היו מנגשיס ומנהמות דקות , כי נעת ישנו אנותנו גארצותס לא נתסרצו לדוג נגידים וגנירים נארן, ונעתות הללו לא שרצו כסף זהג ומטמוניס על פני חוצות; ״ו איש איש ישג שאנן תחת גפנו ותאנתו ומעד ר ו חיה, הי' לו מאה נגשים ועזים מהם גזה צמר, ועשרה סרים מדדיהס חלג שאג : ועתה אס נדג לנו לתת תשואת אי לד' אלהיו , ולהודות מקרג לנו למסרנסו ומנלנלו - או עת אשם או חטא לד' והיה צריך לנסר על עונו, אז לקח כנש או עז, והניאו פתח אהל מועד לשפוך 5»יזו לפני אלהיס , אכן לפר או לנן נקר לא השיגה ידו, ני הי' צריך לתו למחיתו ונטרף ניתו; אי לזאת רוג וכמעט כל קרננות השלמים החטאות והאשמות היו מנגשים ומעזים נאשר נארגו. ונש משמע ממתני' (כריתות כ״ח ע״א) דקרגנות הננשיס היו יתרים גס על קרננות העזים , דאמר התם ר״ש כנשים קודמי! לעזים גנ״מ יכול מפני שהן מוגחרין ת״ל אס כנש וכו' ע״ש, ומדוע נקדמו)' ע״נ משמע צהדיא דהרת הקרננות היו מהם ולכן הקדימה רחמנא כנשים וז״ם, ונ״ל טעם לשנח דהיו כנשים יתרים על העזים משוס דים קרננות רנות אשר אינם כשרים יק מן הננשיס , וחון קרננות קנועות נמו עולות התמיד וקרננות הרגל, יש גס קינן האשם דאינו קרג אלא מן הננשים , ע' רמנ״ם נהקדמתו לסדר קדשים שני : והאשם מקרינין ממנו האימריס ונו' ולא יהי' כי אם מזכרי הכנשיס לנד ״י ע"נ, והוא מתורה (ויקרא ד׳ ע״ג) ואם כנש יניא קרננו ונו' ע״ם. ׳ ולס״ז ננין היטג המשנה (נדרים י׳ ע"נ) נאימרי נדירים , נעצים כאשים יכי היי זה נדר ע״נ וע' ר״ן שם על מה דאיתא נמתני' נאימרי כדירים דפי' דשה ׳‘יייע קאמר ע״ש , ומה זה שה ידוע? ומדוע קאמר רק נאימרי, מדוע לא ״5יאה המתגי׳ נאמר נעזא? אכן מעתה א״ש דמאחר דרוג הקרננות היו מן הכגשיס לכן היה מורגלת נסומי' דהעס לקרוא הקרגגות נשם אימרי — כנם "חינמינן איאר, — ולזאת סי' הר״ן דשה הידוע קאמר וד״ל. והנה כ' הרמנ״ם 'r נהי מע״הק תינף אחר זה וז״ל: ואלו הן האימרים של שור ונו' ואם הי' ,־׳זי5( ממין הכנשים מוסיף עליהן האליה תמימה ע״ש, וכן הוא להדיא נתורה■ ׳!’’!יא ג' ו') אס מן הצאן קרננו ונו' אם כנש הוא מקרינ ונו' וסמך ונו' והקרינ מז5יז השלמים אשה נד' חלנו האליה תמימה ע״ש. וא"כ היו גס 1) רוג החננים *)ונזה אתי שסיר לדעתי דגרי רש״י נמתני' (כריתות כ״ח ע״א) ד״ה יכול דפי' יכול האומר הרי עלי עולה ויש לו כגם ועז יניא כנש ענ-׳ל וקשה למה D 2