Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 49

49 אז ,<' אדם משנתם ימד יקיצו, למשענת המסמר ידיהם ישלמו, איש איש לענרו תועה הנהו, לארמ קנין ו;צע כסף פניו מועדות, מגלי וענותות חכמה ונינה אמדי גוו ישלין, ונראש כל חוצות נד3ורים יחד ישונונוו ל3קש אכל לנפשם ולניתס יויף. אהה! מהמית ושאון קרת, גס אלה אשר על דלתי התורה ישקדו, ועל מזיזות היכליה תמיד ידפקו, אז מאחוז 3ה יוסרו, מרעש סוער אזניהם תצלינה — אנן עתה מרגוע נעימה, מנוחה עדינה, ,משכיות ל33 פנימה נתכה, והשקנו;פז לא תסולא ,ח,ת ל, אנוש ש,ת מ,חרה, לזאת חשגתי למשפנו ג,חול העת הלזו מועדי שחד, לשמוח ולעלז עמך וללכת לשוח ,שדה החכמה; נחרושה ייינותיה, געסילה קריה , ו,ין שדי התגונה נלינה! — _ *ידידי I נתתי את לני ואראה , ני הנדידה מתת אלהים הניה, מגת אל חי אן> יז3ל יקר ונעים ,חיקה ימצא עיף מרגוע וצמא עדן ונחת; היא תרוה שיקוי עצמות ג,ר. ודשן ,ליו ועורקיו; היא תצרף את נפשו מכל סוגים והנלי שוא ותשדג על צואריו אן מוסרות אמונה ודעת. — אכן הנדידה היא אן לעזו3 היייז קריה עליזה ושאונה , ולתת עורף לה,לי חלד, למען אחוז ,כנפי החכרה ,ה כל חפצים לא ישוו. — אכן האיש אשר לא ארח לח,רה עם אנשים ויקרי עיו, המה אך לנינה ישימו מגמתמו, ומדעים חכמים נדוד .ירחיקה; הן זה אך נצסור נודד על גג הנהו, לא לזה יקרא איש, ונשם ננון 3ל יכונה! הן יתרון איית רעים ננוניס מ ה נדידה , .כיתרון האור מן החשך! ני נוחר שנתו הרחק מהמון אנשים , ו,סודם נל יחד שתו. הה! ,אישון לילה ואפילה ילך וימש חשן, נתי3 המדע ,צ ידע ולא י3וא עד היס־ד נה; אס מן הדרן הנכון ילוז, יאייזות עקלקלות פעמיו ישימג>, דרן החיים עוד,ל ישיג, ולא ישו, עוד יראה נשמש האמת; מלכת הלאה 5דרן הזה מי ימנעהו? ועל מי מנוחת המדע מי ׳נהלה ו? האם נ3ר עמיתו ל איהו? או מורה דרן! הן מחר הנהו; לכן ננון הנהי נמדנר האפלה ויגשש כעור ,צהרים. — אכן מה נוו, ומה נעים ש,ת אחים , אס גם יחד תחת צל החכמה יסתוספו. עמה יתענגו וירוו דודים , ״זין שדיה חל, מתוקה , מוספת אומן ור, אונים ישא,ו, ואים אחד ני תועה ’יין הנהו ישים ג,ר עמיתו רסן ומתג ,פיו, ויוליכהו על עמק המישור ל אן אז יוכלו השג מחוז חפצם, אן אז יוכלו לעוף;מועף ,נוח ושלאנן על כנפי הדעה, וצווח נכון יוכלו פסג אדומות הנינה , ו3ל יחטיאו המטרה ל3וא אל היכל החכמה וליסד אדניה. — ועתה ידיד! האחר כי רצון הזמן היתה להטרידנו ’היום הזה , להשים השכנן,ארצות. מרחקים, ואנכי פה ,דד ,אין אוהניס נשארתי, גי כאשר ידעת f פה;ארן, הסגונה קן לה לא מצאה, פה אור שמש החכמה שש1 ,עריפה ועוד;ל הופע עליה נהרה , הלילה סגרה;רימיה ,עד זאת הארז ׳עילס , ואנחנו נקו לאור ואין י עוד כראי מצק נגד העם הזה הנהו : כי ד' אמר 'שגין,ערפי.!! — רק זעיר שם זעיר שם גנונים פה ימצאו אשר אן ננוצר עוללות שנים שלשה גרגרים;ראש אמיר הנתו, ורעי הנאמנים הה! מעטים הנמו;■'לכן ״ן זה ינחמני סלה, כי נריצה מחלפה איש עם עמיתו נפעם נפעם , מכתייס עיונים ,לשון זכה ועריה מנופת עדן על אזן שומעת , וגס ניצוצי החכמה, ינחיכס יופיעו; אמנה הה טונה ומה נאוה אגרת מדונרת צחות וגס חכמה ו,ונא נה יחד ישקו, אחת נלא רעותה כטעם נדיר מלמות . — הן לשון מתיק נצי יעת ותלונה , נתפל נלי הלח , מה יתרון לנעל הלמן אם התנונה לא לו למנה? ד ס