Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 48

48 כל הל,מים זעלי אאכיד בשלח. שוא התהלל! לולא נמלט בחרש שיוחד, נפל, לא יסעדנו.<גךש. נשבר ו־בה;גזיו ורמוס• רגל;גתה ירימו ראש לאי עיש זיהילו, •איש אל ביתו;שוב מנו בל יגל, לבטח שאנגיפזי;תה יאהילו י קול מלחמה כי בא לא.יפחידמו אוד שחר יבקע גגה עלימיו. T ־ •I-T 'י־ T •־ (החתימה נמחנרה הנאה אי״ה.) נ) כל אלה שהות העמים אשר נאו נימים ההם יידור ג' לאלף החמישי) הארצות לפון תימנה והמקרה הזה יקרא נפי פותני העתים גולת העמים (נעלקערוואנדערונג) - נ) למשפט הזה יקרא פעאודאלרעכט ארלעהנרעננו. ד) היא ארן איטאליא. ה) פרדריקוס נרנרוסא (עיין גאנזצמתדוד יז״3 ש' תתקלה לאלף האמישי.) Schreiben von Saloinvn Echnjes in Zolkien». בעז״הי זאלקווא. טרם עלות השחר מיום די בראשית תרי״א לפ״ק. החיים והשלום נאהליך I ידיד נפשי חותם לני - אהוני ותניני איש ננון ויקי רוח נצר נעמן מטע נחמד להתפאר הנחור היקר מ' .... ג״י. ל) <ד שיפוח היום ונסו הצללים, עוד החרפה נקמיה כידידי אם עלי תנל ארצה נל תופיעה, ויחד הככניס נמסילותם יהלו, עוד נני תמותה עלי ערשותם ישתרעו ועפעפיהם נזיקי התרדמה אוסרו: המון סוער נרעש עוד נל י געש יהמה ולא ישמיע עדן על פני חולות קול צואה וקול פרן; קמתי ידיד, נתעוררתי וערשי עזנתי, למען התעלס אתו אוה3 נאמן נאהנים, למען נאמצה חק אחיה סלה , נכין אשיותיה ונשרג חנלי האהנה נצח נקרננו . — הן נעת הצפירה ממעונתה מרחם משחר הנה פעמיה תחושה , רשפי נהרה תעטופה ונגוהות עד! תייקה, עת על פני תנל נולה שניניה יגיהו. וניפעת זהרה משתק חן חן נשקפה < 1) פי' טרם שתתפשט החמה רש" י(שיר השירים ד‘ וי) ע״ש .— 1