Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 47

47 זה מספח היט־ם! יושב בעפל יאמר'"לי ארץ׳' :שען על חדק ^חרביו, ולדלית עם .:צר באפל; .רק ליו רק 'לגדודיו נזבד טיוב זבד׳ ^׳ו כל העם נמכר ממכרת עבד. ארץ תימן;ם י וגבעות' גבלו' פארה מאלון לשון האריכה; ד) שמה מעולמים גריך׳ ^לו ׳ שם הסן.וישועות חכמה המליכה; שם רבו העדים לדרור שקקו׳ שם עול העול ראשונה פרקו. * כי כל ערי' העמק התחברו, איש את אחיו:עזור אלי.יבגוד מד׳ וכבוא' אויב מלחמתם התגוררו', על דם ריעו איש לא:עמוד מנגד; אל הבל לא :שעו ולדברי תחיי איש’על דגלו בכלי דנו:באו. הגה זה בא?אדום חמוץ לצבע ה) כשמו בן הואי ארמון I דמים ’קובע ׳ יורד עם כל חילו מהר לגבע, מגבע לבקעה כיאור*נובע; ח:ל כבד עמו לא :ספרו, מגשרים.קלו מאריות גברו. מה זה :תהלל צר לאמד: .אשביתה מאנוש זכרם אזרע ארצם במלה , לי ארך מי ’יתיצב לי* אכריתה, v •* ( * ״ 1 - - ״ ־ ג t T f