Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 21

21 ’זידבר על לב ר' שמן בר אבא הכהן לקחת אחת מהו לאשה(כתובות * ב״ג א ) אבל האחת אשר שמה רהל השיא שוביך! נכרי אחד איסור שמו, והתיר,ד אחרי כן על דבר רחל אשתו, והולידה רב מרי בר רחל, ועל שהורתו שלא בקדושה קראו ע״ש אמו, ושם אביו איסור גיורא (ב'מ ע״ג אי) . שם אשת שמואל לא ידעני׳ אולם מיתר משפחתו הלא המה פנחס הכהן אחיו < (מגילה כ״ב א' סנהדרין ב״ח בי) וקרא שמואל עליו: "פסחים בדו בז" על ששאל הלכההמנה אחת בבכורות ל״ט אי). גם אחיזה היו לו, ושמם לא ידענו, ולהן עשה אביו, הוא אבא בר אבא, מרחץ בימי ניסן ומפץ בימי תשרי (נדרים מ״ב). תלמידיו: הלא המה נקובים בשמוחם בס' קבלת הראב״ד. חביחו: רב, לוי, קרוא המקולל1 2), ואבלט הנכרי, הכםבהכינה. ובכוכבים (שבח קנ״ו ב', ע״ז ל‘ אי) . עבדיו הלכו דרך,}נקש ופריצות (ביצה י״ר בי) לזאת אמר הלוקח עברים מן הנכרים, אף אס מלו וטבלו עושים יין נסך (ע״ז נ״ז אי) מראית גופו: קטן, בטני גמל. הכרת פניו: שיניו גדולים, ותארו חשך משחור (נדרים נ' בי). כה זכרונו: כיין לבנון אשר ריחו לא נמר, והי׳ לו לזכמן מילדתו אשר עמדה לו בצאתו מרחם אמו; (ירושלמי פ' אע״פי) ואין לתמוה מעתה על דבריו. שהיונק בן שלושים יום מכיר מניקתו; כתובות פ׳ אי) . — מאכלו: מכל מאכליו התאוה תאור, לאכול פקועות Schwämme ובעודם בכפו<בלעמו (פסחים קי״ט ב' כתובות ס״א אי). איכותו: תמים, לא פנה אל רהבים וששי כזב בעטלפי זמנו 2) 1) קללו ר3 ושמואל "תיסוק לי' קרנא געינייהו" (3״3 ס״נו א', ש3ת ק״יז א') מ3לי לידע אס קללת ר3, אס קללת שמואל ננעה 3ו, אם קין אמד הי' לו 3מצמו או שנים. ־־־ 2) רחוק ממני ליתן יו מ־מוראי דורו י אשר 3צלס צל האמת והשלום נחיה י חלילה לי •י א3ל כוונתי 3זה אנשי דורו, ומי החנם לא ידע דור ההוא, דור לא הנין לנו, J