Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 7 (1852)
- Issue
- 16 (1852)
- Date
- 1852-01-01
- Page
- Seite 9 (sequence 10)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 73% known words query
- IRI
…/4785731-4786440-6613257--1453-4786450- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
9 מלקט שכלים מאחרי הקוצרים, מבארי ספרי קודש, .Don Da«. Ehrmann, Rabbiner in Hohenems אעסה לו עזר כנגדי (3רא׳ י״יז) לדעתי s' כנגדי היא כ' הדמיון, פי' אעשה לי עזר ממין תה שיהיה נגד לעזר, והוא אדס כעין סאיזז״ל לא נתקררה דעתי אלא גסוה ויתודנם: אין ווילל איהס איינע געהילפין מאכען, דע ש עהנליך, דעם זיא גענענאיבערשטעהט — ולזה הסמיך אחריו שהביא כל מיני ב״ח לפני אדם לקרוא להם שמות, וכמאמרם לכולם יש 3ן זוג ולי אין 3; זוג. הלא אס תנוי3 שאת ואס לא תטיב לפתח חטאת רו3ן. (ברא^ ד' זי) ר3ו הפירושים 3ס' הזה קשה הה3נה מאוד לבן אחיה דעתי אף אני: תטיב שאת לדעתי כמו היעי3ו נגן, ושיעורו: אמד הק3״ה לקין אני אומד לך האמת, ן אס מק3ל הד3ר 3אה3ה ו3תחנוני0, או אם תרגז, לפתח חטאת רו3ן ובו' וימורגה: ייא מ(!געסט עם גוט אויפנעהמען, אדער ניכט גוט, פאר דער טהירע לאגערנו דיא זינדע . ויאמר למן לנשיו וכוי ולמן ש3עים וש3עה (בראשית ד' כ״ג) זה מאמר השירי י קשה הבנה מאוד ודברי חז״ל ידועיס אן> אס י3אדו היט3 הכתובים הנה זה דרכם בקודם, במקום אשר לחצים עקדות הכתובים ימצאי פשר דגר בספור מה לסי נח דמיונם או נפי הקבלה, ובאחת יתפרש היטב המשך הכתובים, ולזה נס המתרגם הגדול רמבמ״ן ז״ל הלן בעקבותם , אולם מה שאמר בביאורו שגס הסופר יוסיסון בן גוריון אשר חי זמן רב קודם האמוראים הביא המאורע הזה, הגה שכח כי זה האיש יוסיפון זד ששימש בבגדי הנהן היה, וחי זמן רב אחר האמוראים ואן במעיל היוסיפון התעטף למען תת פאר והדר לספרו, כאלו נכתב בימים קדמונים, ולא זה הוא האיש יאזעפהוס פלאפיוס אשר נתב בימי חרבן בית שני בלי יון קורות היהודים ומלחמתם עס הרומים , ובאמת יאזעפוס הישר לא הזכיר מזה המעשה כלום, ולו ,ןרן אחרת בזה, לדעתו פי׳ הכתוב לאחר ז' דורות וכן ת״א לשבעה דרין, וע״ז אמר לתן, שבניו היו דור שביעי: וכי אני הרגתי ונו' ולמך היה כמתרעם, וני אני אמות על חטא קין? (.7 .! .Aniiqui) ואנו כפי דרכנו גלן במפלת הפשט ואן על מה שכתוב לפנינו נשים עין, ני תורתינו הקדושה תמימה אין בה מגרעת, וממה שהשאירה לנו ברנה , נמצא עונג ורוחה. ועתה אחוה גם אני דעתי בהמשך הפסוקים האלה, ני באמת אחרי אשד קלל הקב״ה את קין להיות נע ונד בחרן, לא תצאו קי! וזרעו מנוח לכף רגלם, שטו בארן פעם גנה ופעם בנה נחיתו יער לבקש אוכל לנפשם, וגס אס היו רועי צא! לא שבתו זמן רב על מקום אחד ני אם הלנו ונסעו עם עדריהם ממקום למקום אילי עוד חי קין אבי המשפחה, אשד בעבורו גלו באין מנוחה ותקוה. ותמיד היו יראים ומפחדים לשבת ימים כבירים במקןס מרעה סן יבואו ימי השלום לקין אביהם , אבל יבל בן למן היה הראשון אשר תקע אהלו לשבת במקום הנאה לו נמנו! שבתו ונל משפחת בית אביו נצוה אליו לגור במקום נאמן ולא היו יראים מעונש או ני יבואו בעלי תמס לנקום דמי הבל ונמו כן היו מזוינים בנלי קרב אשר המציא תובל קין, והנה הנשים אשר בטבען רכות הלבב ויראות , היו תמיד בפחד ומורא פן יבואו אנשי מרי נפש לכלותם, ולזה אמר להם דברי נוחם : אל תירא כי אני אהרוג איש אשר יפצע אותי, והילד רב הנח אשר ישים בי