Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 8

צדיק כתמר יפרח חידה אתת קטנה. 3לי יתד ותנועה, לנ5וד אשה חכמת ל5 ותורת מסד על לשונה. הימית תמי לו- אטו אשת תיל טדע נשערים נעלה הרנ הגדול מייס צדק נקייה נאמנה. שאדונה ה״ה נמוהי״י מרדני שמואל נייונדי ני״ו. שמעתי שמועה לא תנורי מזה כי אישך בכל זה אותך לא יבזה: הוא הדור ומהודר אף כי את צנועה כי תבוא השעה כל עדת ישורון על כפיך יברכון כפרי עץ הדר: נם אותך ישקון: שה טייאסנוי נייח האיתנים נתגשנת אשה ילא״ת ה' היא תתהלל נאט ר תל מאישידגא נת נדון נן החנם הרושא המונהק נמהת״ר יצחק לוצאטו מסנדניאל. והי״ה ניום נו״א אין והיה אלא לשון שמחה. והי״ה אמונ״ת (מסס״א) עת״ן (תנונ״ה) חום"ן(תש3וד"ת)ישועו״ת (ניגו*ן) חנת״ת (הנדס״ה) ודע"מ':(ט3עי״ת) ייא״ת ה' הי״א אוצי״ו (מ״ה שאח״י הטנ״ע) ניית מנוחה ס' י״א. י א ו ד ה גני נאחיו. ויניאו לנוש מלכות וילבישו את החי יודע נגן ננוי חיל ואים מלא חנמה וננון דני ואיש תואר המהנדס נמ״ר יאודה מי טייא סטי. וכליל תשאית ניאשו ניתן. על אשר נתחתן. לאות הדי ותהלה. נלימודית תהנדסס. ואני הצעיי נאמן גיתו ניאותי יקי תשארת גדולתו. אמיתי נלני לשלם מקצת חונתי זאת נקינן תודה. ועדנה מנחתי ליאוד״ה: כל אחת תבקש להיות שוררת . נתן מ לי להוד ולמעלה; ההנדסה תעדי נאון ומתפארת תאמר. ולימודית אז מתנדלה, אתן שבחות לו אני נכרת אתעלצה בידידי ובו אתהללה, יום הוי״ם מרדני שמואל נידונה׳. היום בחכמות מריבה נפלה. טבזעית בקול רם ונדול אומרת עור זאת מדברת, והנה יהודה חי לראשי עטרת ותאריך לשו; הכי דוברת. כי מאנוש בלתו אני נסתרת י. מקת את קדוליו ישמח נ!