Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 7

השיר) הדי היא מעלת החנם זקני נמה״חי יצחק אחיו של החנם הכולל המשויי הגדול היוסא המונהק כמה" ר אסיים לוצאטו היודע כשערי המשוררים הנשגגים נספרו גני הנעורים הנדפס נלונרון אלה שני מי היצא״ר להחנס הנגגד הרופא המופלא נמה״חד רפאל לוצאטו יעלזו חכמים גנגוד ירננו על משכגותס זאת גחלת עגדי ה׳ וצדקתם : ליצחק משכיל שיו ידידות. גיסי אמר שירים אחזוני יום עטרת הרפואה ראשן כותרת, לצבי ושם תפארת/ חותם מלא חכמה וכליל יוסי מאד יינו תהלותן ישתחוו כל לאלוממין על כן לזמרן נשיר ראיתי, לנרכן נחרוזיס יצאתי קנל נא את מנחתי. לאות אהגתי וקורגתי. ישמח לגי ויגל כגויי גשמחתן. אשרין ואשרי יושני גיאן יהי רצון שיהיו כל יוצאי מעין כמותן אמן: פות עצתי קח ולך חרנה שם צמאונך רעבך תשביע מוטות כנפיך לים תיפנה. נם יד יצחק שמה ולא תרניע יערת שמו לא אדעה עד אנה שובה כמלאך אל אלי רקיע: מה זו לשפחה יחזו עינים מות בפניך כהיוט מבנו מרופאים תשחק אשר נבחנו מי לא ינצחו בקויתים,. אך תלענה לשוא בחוצותים היום אשר קם איש יחו אותנו : כל רז וסוד כמום ינלה לנו לו יד בלימודים מלא הפנים. ויוסף עוד המשורר שאת משלו ובחילו כנוד אומר ר,ולו: ולשם חכם רופא עתה הגעת. מהלכות אבותיך לא שנית כבוד יקר תפארת לך קבעת r הלף השנים אשר התענית בהול תרבה ימים על קן תקעת: ידידך מדרבי שמואל נידונדי. יצחק לוצאטו שם טוב קנית על כי בחכמות מאד ינעת מכל עסקיך הבי פנית הדר ביתך הנד, נטעת עד לרפואות בית זבול בנית נאם ניסן