Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 4

יען, נמו ועיני רשעים תכלינה (איו3 י״ב) ונן סה , וליוסי המליצה יתס העדי הראות לפראים אלה אשר כפי הנודע למחקרי הט3ע יניטו למרתוק יותר משאר החיות. ז' א ס פה יתל הנניא להתפלל נעד עמו ע׳ סוף ס' ט' והכונה אס גס עונינו יעידו 3נו להרע לגו כעדים ה3אים לענות נאיש לחיינו. משפט מות , ננלזאת למען שמך הנקרא עלינו ל3לתי יתחלל 3גוי0 , אם 3רע3 ו3למא נכלה , לחום ולרחם עלינו, והנ3יא כלל עצמו 3נלל ישראל לאמי עונינו ענו ננו וכמ״ס מרע״ה ג״נ וסלחת לעונינו ולחטאתינו, אף ששניהם היו נקיי כפים וחסי פשע , ני כן דרך הצדיקים האמתייס להתחש3 כאחד מהעם ולכלת׳ התגאות על זולתם. ח' מקום, אהה ה׳ אשר היית תוחלת ישראל ומושיעו תמיד 3עת צרה למה תהיה עתה כנר 3ארן אשר לא יחוס לשמר טורה ואשרה , אחרי הודעו ני אין לו מעמד 3ארן נכריה זאת נם איננו נקשר נענותות אה3ה אליה מלידה ומ3טן נשאר גל יום3יה הנולדים נקר3ה ומגודלים על 3רניה! וכאורח, אשר מה יתן ומה יוסיף לו אם מעמד ומצר רית מלונו 3טו3 הוא או 3רע , אחרי גי מדי יאיר ה3וקר ישנים וישים לדרך פעמיו יחלוף וילך לו, כן תסתיר גס אתה תנין מהאדן. אשר לפנים היו עיניך 3ת מראשית השנה עד אחריתה ולא החוש עוד לצרתה . ט' נ ד ה ם , שורש ד ה ס יורה רעררית על נפילת האוי3 לפתע שתאם ונמלי ראות על איש מלחמתו, ואחר פה דדן הנשמה למה תחשר רעיני מנאציך אשר לא יכירו וידעו ג3ורותיך כאיש אשר פתאום יקיפוהו אויריו או תרואהו שואה לא ידע המלט ממנה ונגרור אשר לפעמים יסור נחו ולא יוכל להושיע עוד? ואתה, ו' לעורר על ההיפך, הלא נאמת אינד נגר נאק נ״א פועל ישועות רקררנו תמיד ושמד עלינו נקרא וע״כ אל תניחנו להתמוגג ניד צרותינו לרלתי יחולל שמך רעמים ענ ידינו י' כה תשורת ה״ית על תפלתו זאת עד פ׳ י׳ינ: ל ע ם. «ל העם נמו אתרי לי אחי. כן, מוסר למעלה , הס אמרו: יאל תניחנו; שלא אעזנס ניד צר , והס נעצמם עשו כן . ני נדו וכס רעו מפני ללכת ל3קש עזר מהנלי נכר, וע״נ אפקוד עתה עליהם נמעלליהס לעזרם ג״נמדה כנגד מדה ואפשר שכיון נס לזה תינ״ע . י" א ואמר, ר״ל ואלי אמר ני לא תועיל תפלתי נענורס יען כי משפט חכמתו מחייג לישרם על עונס למען ייטינו דרכם. י ״ 3 ני, נס צומותס נם עולותם ומנחתם לא לרצון יהיו לפני, אחרי הודעי ני רק נשפתס ונמעביהס החיצונים יכנדוני ולנס רחק ממני וע"נ אענשם כראוי. יצומו, שורש צום יורה על הקינון כמו צומת הגידין נדחז״ל ועל נויצת דנר מה, הדומה לקניצת חלקי הדנר ההוא , ומזה שורש צמצם נדחז״ל, נעשרלזנקען נמו ואני אנוא ואצמצם שכינתי (ילקוט פ' תרומה) ומזה הושאל להורות על התענית, 5אסטען, ותא״הנ זכריה ז' ני צמתם ונו'אשר ההיפן ממנו: וני תאכלו וני תשתו, לעד, אס נענור שניים התענית התקר צו כל העם לתפלה , או יענוד נויצת עור וגוף המתענה כנודע . י" ג ואומר, לג הנניא אשר נפשו קשורה נאהנת עתו ומולדתו הומה עליו ורחמיו נגמרו נשמעו תזות קשה אשר הוגד לו ויסף עוד להצדיקם ולגליל אשמתם רק על הנניאיס המתעים אותם נשקריהם. י" ד חזון שקר, נלתי ננואיי נ״א העולה על.רוחם יאמרו ני ראוהו נתראה הננואה . ואליל, נגזר ממלת א ל המורה על השלילה, ■והכפל לחזק להורות על דנר שאינו ממש. ותרמית לנס, לרמות זולתם , או שהכינה שכ"נ נפתים עד שהם מרמים את עצמם להאמין ני מלת ד' על לשונם - ט״ו לכן, ר״ל ראשונה ילקו הנניאיס נחר3 ו3רע3 למען ידעו ני שקר דרי