Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 6 (1851)
- Issue
- 15 (1851)
- Date
- 1851-01-01
- Page
- Seite 88 (sequence 88)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/4785731-4786244-4786342--1433-4786431- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
— 88 — ארןכמצרים גיד ד' כגדולה והוטגעה גיס סוף, וכעולה על :ולנה, היותו גניוינת מסית ומדיח, כי מטה ע״י ניאתו אמונת קטני האמנה געס. ונתתו יד לפושעים לאחוז גם המה נסנסני האומה הישראלית, וא״נ על שלושה פשעי עמלק, והמוט המשולש לא נמהדה ינתק מקדג כזנדון, ועל ארגעה לא אשיגנו שאין טוענין למסית! ועל ק היתה כזאת גישראל, להפקד עון מטאו ומריו לדדאון עולס. וידע משה אדון הנגיאים, כי הצר איננו מאותו מין השונאים אשר ישלם להס השס על פניהם להאנידס; ועל כי היה ראשית גויס אשד העיז פניו לרדת לחם שער, נאומה הסגולה הנקראה מפי ד', גני גכורי, ע״כ אחריתו עדי אוגד, ר״ל יהיה הוא האחרון מן האומית אשד תוגלנה למשפט, כי מלכותאדרקיעי כמלנותא דארעא, גשיש לפניהם רוצחים הדגה לקוחים למות ומטים להרג, הפושע הגדול שנהם לאחרונה נשפט, למען יגיט פעם אחדי פעם תמונת חנלי מיתתו , חייו יהיו תלואיס לו מנגד, ונננקת רוח ונהכונת השק יעמוד, עדי הוא לאחרונה ישא עונש פשעו, וכן העניןגעמלנז, הוא יגיט נדון השם עמו וגה כרת רשעים יראה, עדי טרם שים השופט את החד* הנוקמת אל נדנה, יאגד וימח שמו ונמה זכודו, כי גלי ספק לו רצה השם להאנידו כרגע׳ נמאמר אחד היה יכול להכחידו, כנאמר נפרעה ואך אותך ואת עמך נדנד ותכחד מן האדן [שמות ט׳ט״ו] אך השמידו ג״כ לטעם ידוע. והנה ידוע דרשתם ז״ל ומונא נדש״י כי ניאת עמלק היתה על חטאם נ נ ס ו ת ס את ד'ונדרש מסמיכות שנכתג קודם גיאת עמלק ויקדא למקום מסה וכוי על גסותם — ומצינו נס' שופטים [נ׳ כ״ג, ג׳ א'] כי השאיר והניח ד' מן הגויס לנלתי השמידם, למען נסות נהם את ישראל, והנה אדון הנניאיס גצפייתו לפה, כי עתיד יהושע להנחיל אח ישראל את האדן׳ ונידעו את העם כי נרע ומקטני אמנה הנהו והתירא, על כי ידעו שתנתן להם ארצות גויס ועמל לאומים יירשו, וגעת יראו נימי יהושע, כי עוד נשארו מן העמים אשד לא נצח , פן ואולי יהיה נהם שורש פודה רוב אשר לגנו פונה מעם ד', וימרה וימרוד לאמר, לא קיים ד' מאמרו, ולאמד להם שנענוד זאת השאיר, למען נס ו תם, לא נאוה ולא יתכן. שאז נטל הנסיון, ני נעת דעת המנוסה ני נגחן הוא נדנד הזה, נלי ספק יתאמן נכל עוז להשמר נדנד, ונטלה א״כ הנחירה והשכר עליה, והתירא ג״כ שיהושע תלמידו לא עינהו, איך ועל מה השאיר כשם עמים מן האומות זעיר שם זעיר שם, הלא הוא גס הוא אמר: לא תחיה כל נשמה והנטיח גם להכריז כנען מפניהם, וההוא אמר ולא יעשה ודנר ולא יקימנה I ותהי׳ פעולת ד' נלתי שלימה מ״ו, או יתלה מסמן התשועה