Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 84

I — 84 — יהרוג למען יהיה, להקים את־מינהו, ואתה בן־־אךם׳•'- אדם? - בךצפעז־גים! תשכל ’צלם כמון! להיות בקרב גאיוגים י איככה לא תחת כנפול דאיש/גבר 1' ולא תלבש כלימה'עת יובל לפןבר? כחזה תפתה אחזה אהה! רעד יאחזני׳ אשים לפי מהסיום לבל החימד. תאכלניו - Schreibe» von Jacob Kronik, Uhrmacher in Lemberg. בשם ה'! יום לסיר ואתיז תצוה תרייי׳א פה לעמגערג.׳ יהי נועם ה על ידידי. ופועל ידיו ירצה, יהי שמו הננגד עד גלי ירח!— נגשמיס לאם ומר דרור למרחוק יתגו ליוו, וממקום שתילם ישיגו לוח ההלך, ויחיו נפשו העיפה , כן ל3ת ם3עה לה נפשי גיל וחווה, 3שמעי שמעך הטו3, ני יום3 אתה 3אהלי התורה והחכמה , שני למוריה צמודים נידן משול3ות אשה חל אחותה, ועליאס יראת ה' כנזר הקדם יצין! — גזית כסף, 3זית זה3 רק;שכון 3חצרי התורה אצאת אשרך , ואבן פגת הצלחתן על אדני החכמה הנוגעת — לרוות נפשן מפלג יה היוצא מעדן, הפכת חשך לאור, ולילה ליום, ועתה ־־־ הנה שכרן אתן ני 3אס חכמה בלבד, ותושיה מצאה קן לה;נפשן הטהורה —! אכן אהה , לא ננאלה חלק יעק3 אחין , ונחלתי לא שפרה לי, עתותי לא נתנו ני לבקר היכל החכמה , אן> לא לחסות 3צלה — נוס ק3עת מלא מסן שתיתי, ושמליה מציתי כרויה הה , בין יושג׳ קרנות הושם לי יד, ו3עול הע3דות הו3א צוארי מנוער, וארגן תחת משאי והנה אתה אחי! תדע מלאכתי ועגודתי כל היום , גלגלים ואופנים מצוקים אעשה העומדים;קשר עם העת למהר מרוצתה , אמנה רגעיה , ואותות אעשה למועדים, ולימים , ולשנים — ועם כל זה , לא אוכל לעצור;לכתה לאמי לרגע אחת , אלי ת3א, וצא אוכל להשתרר אף על אחת מעתותי כחפן נפשי ול3;י, להקדישה ולהרים אותה תרומה לה'! הוי! אס אזכור ימים מקדם כגר ע3רו, עת השתעשעתי גאחוזת מרעי, וגם אני יצאתי 3יניהס לקטוף שושנים מ3ין ערוגות מטעי אלה׳ ס;גן התורה והחכמה , ועתה הנני שכול וגלמוד < שכול מאוה; וריע , וגלמוד;אין תורה 1 אכן אוה3 יקד! רצון, נוסף, ותשוקה, לתזות ניעם ה׳ דלגקר;הי«' י לפלטה הן לי מהימים הנעימים החלה, עם עלות השחר נוגה לי כשמם;צהרים לשוט גמשוטות גינתי גים התלמוד העמוק והרחב ננל מצריו, אגל, חרג אל אגדים, גינת׳ העניה , האניה סוערה 3ל3 ים היא , תחוג ותנוע גלי משונד