Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 5

5 שמאמר וכי! אי, לגדה יתורגם ג"פ דית געיאהרערין האט קיינע קראפט . נ ״ 3 ווליך. שפתי ה3גד התתהוניס נקיאיס׳שוליס, ו3ע3ור היותםבאשהלעתווסתה מגואלים נדסנמא״הנ (אינה אי) טומאתה כשוליה ע״נ יהי' לה גילוי השולים ליורסה ולכלימה. נ ח מ ס ו נגלו כמו ויוזמום נגן שנו, ני ע״י גילוי שולי ה3נד יגלו גס עקבי רגלי' והוא כ״ע במלת שונות. נ ״ ג ה י ה ס ו ך. הוסיף לתאר בהפלגה רוב יעונה באמרו ני הס נעשים להם נדבר טבעי הדבוק תמיד בעצמותם נשמרות עור כושי היושב בארצות אפריקא הממות מאד אשר משן משמור תארו ני שזפתו השמש מלידה ומבטן, ונחנרברות לנמר, ונמו ששניהם נא יוכלו לשנות סגולת מראיהס זאת אשר היא טבעית להם, כן גם אתם לא תוכלו עוד להסיר רוע מעלליכם ומידותינס הנשמתות אשר ע״י ההרגל התמידי נעשי טבעיים לנס, וע״נ ראוי' אתם לעונש המבואר 3נ׳ הבא אחריו. נ" ד נקש. הקל הנפרד מהבר שזורים במזרה העובר אנס ואנה לכל אשר ישא!ו הרוח על כנפיו מבלי היות גבול ומחוז מיוחד לתנועתו המקרית הזאת, כן גס אתם תנוצפו הנה והנה לארבע רוחות השמים מבלי היות לנס בפזור זה בחירה חפשית ורצונית, ני אס אל נל המקום אשר יולין אתכם סאייבשבי, שמה תלנו וקש פה נרדף למלת מון שפרייא . נ״ה מנת מדין- . אופן הנהגת האדם עייפי מרותיו ותכונותיו הנפשיות יקרא ג״כ מדה בדחז״ל נמו 3מדה שאדם מודד מודדין לו,;יטטלינעס בעטדאכען, וכן פה וע"נ יקיא פה ג״נ העונש הראוי והמצומצם עייפי חקי החכמה העליונה לבוא עפ״י מעשיהם בשם מנת מדיו. ונפרש״י חלק מידותיך מדה כנגד מדה. נ"ז מצה ל ו תיו . שורש צהל יורה על הרמת קול לשמחה נמו צהלי ורוני (ישעי' י״ב) ונפעמים גס על הרמת קול הסוסים בהתגבר תשוקתם ותאותם׳ וויהרען, מקול מצהלות אביריו (למעלה חי) והושאל גס על התגברות התאוה החמרית והבהמית בבני אדם לגנאי נמו פה(ולמעני הי) איש אל אשת רעהו יצהלו. אוי. ר״ל אס עי עתה נא טהרת עוד יושבת ירושלים מטומאת וחלאת מידותיך בשבתך עיד על אדמתך אשר עיני ה׳ אלהיך בה . אחיי מתי תטהרי? הכי בארצות אויביך מקום תראה גצולי ען ואבן; פרש" ׳"ד. אי הנצרות. שורש בצר יודה על המניעה נמו ועתה לא יבצר מהם (בראי י״א) ונקרא כן עת עצירת ומניעת הגשמים או עת היוקד יען כי אז ימנע ויבצר המים והלחם עהרבה בני אדם אשר לא כביר מצאה ידם לשבור אוכל ומיס בכסף, ומנחם חברו לשון מבצר נונתו כי ע״נ תקרא עיר המוקפת חותה בריח ודלתים הסוגרת ומסוגרת מסביב בשם מבצר יען ני תמנע רגל האויב מבוא בשעריה. ולירד"ק נאמרה הנבואה הזאת לפני היות הנצרות, וצד')ק בעת היותה נבר. וענ״פ הי' תכליתה לעורר לב יהודה וירושלים לשוב אל ה' ולהודיע להם ני רק בעונס בהה להם הרעה הזאת וכי ה' עצר את השמים והאי) לא תתן את יבולה מפני רעת יושביה י קדרו לארץ. ישנו לאדן לבושי קדרות שווארן געקליידעט כמשפט האבלים . ומוסך על השערים ד״<ג או על יושבי השערים. ו צ ו ח ת. צעקת העניים והאביונים וע־ללים השואלים לחם ופורש אין להם גדלה עד לשמים. או שהכונס שנג העם יתאבלו וקודר ילכו ותעל שונותם אל האל(,ים בצר להם ויפשם שו קקה מרעב ומצמא ומחוסר כל.