Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 4

לדעת את המעשה אשר נעשה, ומה לנו לשמוע אל ד3רי הוכתה הנניאים , ה דבר ר״ל מלתו על לשונם, ולא מל3ם יוציאו מליהם, ואיך תעפייו ותהינו לענוד את סי ה' ולהלעי3 3תונחתו? טז בבור להכיר גדלו ותנמהו, ולשמוע כקולו נמ:פט וחו3ת הנקלה להקשי3 נקול הנכ3ד ממנו׳ ואף כי 3קול הנשג3 והנעלה על כל, יחשיך פעל סתמי ויתורכש נעפחר עם דונקעל ווירו. או שמוס3 על ה״ית והוראתו 3נורס יוושין שמש הצלתתכס ונר אשרכם ידען. הרי נשף דמה הצרות הממשיכות אור עיני 3עליה1 ומונעות אותם מהשיג מפצו לצורי מכשול והרים ננוהיס אשר יחסמו דרן העו3דיס ואף ני 3לכתם עליהם 3נםף יער3 יום. וח3רע״ד מליצה מקרה זמן הלינתם על הסריס עת חושן ינסה ארן או ההרים עצמם לקראם הרי נשף כאלו היה מקרה החושן הד3ק 3זמן ז דנק 3הם . וכעין זה נקרא מקום ק3ורת העם המתאוים ק3רות התאוה, כאלו היה מקרה התאוה אשר הי' ד3וק 3ק3ודים ד3וק 3ק3ריח עצמם. ושמה ר״ל ה״ית שם האור לצלמות ושת אותו׳ לערפל. יז גוה חסר אל״ף נמו גאוה יאפשר שמוס3 למעלה ור״ל ואס לא תשמעו * הנ3ואה מפני גאותנס הפך הזהרתי ״א ל ת ג 3 ה ו" אז נמסתרים תנכה נפשי. ,ונדרד״ק. ותרד נהו ותוריד, והקל פה יוצא וכן ותרדנה עיננו דמעה(לתעלה ע׳). יח האמור ציווי סתמי וכללי ויתורגס: זאגע ווערדא ווחללע, אדערמאן זאנע. ולגבירה אס המלן אשר ידה ר3 לה נעניני המלוכה 3ארציות 3נייקדס עי היוס הזה ורק 3חעוא מענה אס אסא המלן לה' לעשות הפלצת לאשרה, הורידה אסא מגדולתה ויסירה מכ3ירה (ת״א ט"ו£ וחדרש״י הום3 על יויכין ואתו, שהלכי נגולה תחילה עם החרש והמסגר. השפילו שבו נמו השפילו לשנת. נמשפנו לשון ע3ר שהפעל העקרי ינוח 3מקור נחינורי עש הפעל המורה רק יעל תואר הפעולה . וכן מהר קח את הלנוש (אסתר ו'ז נהו מהר לקחת. מראשותיכם המ״ס סימן המשקל והנסרד מראשה שם נאמר על הנזרהנתןעג הראש, הויסטשמוק! או על רנר והנסת או לשאר ד3ר הנתון תחת הראש. קיזפכקיססען נמו אשר שם מראשותיו (נראשית נ״ה) ופה הוא נ״ע מעטרת תפארתנס. ונת״י יקרנון. נ!י ערי הנגב ערי א״י אשר היא ננג3 ננחינת יושני 3נל הנאים דדן צפון. ולד״ק מוס3 פה על מלחמת עם מצרים נימי פנעה אשר צרו נתתילה על ההרים אשר נגנג א״י (עיין מ"3 נ"ב) . שלוחים. לדרד״ק כמו שלמים ר״ל הגלי נלם נמו גלוי* שליחה (עמוס א׳) ונן מוסר שלומנו עליו(•שעי' נ״ג) נמו מוסר כלנו דיא שטראלע אונזערער אללער טליפט איהן. ואפשר ני שלומים פה ניידי לירושלים שנקראו! לפעמים שלם נמו ויהי נשלם סנו(תליס ס״ו.׳ ואתר ני ערי הננו הרחוקים יותי תחיל האוי3 הנא מצפון סגרו עוד ויהודה וירושלים הקרונים אליו יותר הלנו כני נגלות לפני אויניהס. ה גל ת חסר ה״א נמו הגלתה. נ' שאו. למלן ולגנייה ידנר , ני העם הנתון החת יד המלך להנחותם נתנונת נפיו. מדמה לעדר הנתון א( הרועה להרעותו, ונלנת המלן נגולה יהתל נל רואהי נו לאמור איה העדר? לים נטשת הצאן, ולמה לאהשלנת נפשן מנגד להצילו מהף נל אויניו? נ " א מה. מאמי הנניא נשם ה' על האומה הישראלית ור״ל על מי תונלי להתלונן ניוא עלין האויני •הלא את היית נעונריך, ני למדת והרגלת אותם להיות אלופים ושרים עלי! ׳ ולהנניע עצמן תחר ידם נשלחן לנקם עזר מהם (עיין מ'נ א' ד') ולא נטתת נאי צור ישען תקדם. אשת לדה. האשה היולדת ני שם אשת נסמן למקרה הלידא דאז ג ענאהרען ונן ונח אין ללידה (ישעי' ל״זי והוראתו סס נמו נעלת הלידה, יי1 אשת חן, '"'אשת חיל, ניעלת החן והחיל, או שמלת ליה שם תואר לאשה יולדת גענאהרעו'!׳