Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 82

82 Die Dichtung selbst trägt das Gepräge der damaligen Schreibart an sich, »nd wir enthielten »ns absichtlich,-Hand an dieselbe anzulegen, um sie nicht ihrer Eiqcnthümlichkeit zu berauben. Die Strafen sind izeilig und folgen in alfabetischer Ordnung. Die letzten 6 Strafen machen uns mit der Abfassung»- zeit bekannt. Das Original besindct sich in äkremsier, ist Eigenthum der Gemeinde und wird alljährlich daselbst Samstag vor ,», in der Synagoge abgcsungen. Indem wir nun besagtes historische Aktenstück folgen lassen, sprechen wir de»'Wunsch ans, daß die vorerwähnte Aufforderung des Herrn Stern Anklang und wir in dieser Mittheilung Nachahmung finden mögen, zumal wir dadurch der Vergangenheit unsere Schuld abtragen und כ3וך אז ראם st»b, während wir zugleich der Zukunft die wichtigsten Dienste leisten. אל מלא רחמים וחסר אזור, על נשמה טהורים כנפיך פוור, זכרונם לפניך חזור חזור׳ ואל תשכח קדושים דק׳יק קרעמזיר. בעבורם אל המנע רחמים, יען בפורפיך המה נכתמים׳ ואל תתאפק לשפיכה דמים, ולאבחת חסידים ישרים ותמימים. גרל בח ורובאונים, סקור בזבח אבות ובנים, באי באש ובמים המה נדונים׳ פרחי זהב למרמס נתונים. דמי אל חתן לקול המולה, בקפצו ארבעה נשים ובתולה׳ יאמרו ר׳ ישוב ממטולה׳ נפלו ביר ד׳ הוטבעו בבית הטבילה• רנפשות הנשמות הטהורים זכותם לנו הנצור׳ רוחם ונפשם בננוזיך עצור, ר׳ אלהים רחם ברין תכניסם אל בית האוצר, ותמיד ממך לא יבצר . ומעתה זכור אקהראשה׳ ראשון למעלה ולדבר קרושה׳ נשמת הצדיק אב״ר הקדוש מו״ה מרדכי ב״מ משה ׳ צדף זוגתו קרסל על מוקדה לאשר׳. זכירת הכהן הקדוש מריה יצחק, בן מ' שמשון הזכור לחוק, בדמו עשו האכזרים צחוק׳ ירצה דמו בעקירה יצחק. ד1רד למצות כחשיבה כאורה, הישיש הקרוש כ״ה אברהם הלוי ביום עברה ׳ נהרג עם צפורה הטהורה ׳ נשמתם בצרור החיים צרורה• טעמה טעם מות לנפשה, רצון בוראה לעשות בקשה