Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 79

89 הקדמונים עוגדי אלהים (Anbeter des Politheisimis) אשד קצרה דעתם «את את הנהגת הת3ל ונל נחותיה לעצם גלתי in«( אחד, 7אשר לזאת נתנו לכל כת מכתות הטגע אלהים מיוחדים אשר היה תתת פקו7תו הכת ההוא ויתחלקו השמים והארן הימים ואשר על הארן תמעל תחת אלהים שונים. והנה המשורר יקרא עתה מגן אל אשר קראו העתים הקדמונים אלהים, כי כל כת וכת הוא מגין על העצם המוג3ל תתתיו ועתה יאמר המשורר כי יאתפו ישראל אל העמים מאשר כלס לה3ין כי מגני ארן כלומד הכתות הפועלים אשר מנו העמים הקדמונים על נל 737׳ הכתות האלה התה לאלהים ולא כתות מיותדייס 3פני עצמם אשר ישלטו כל אחד 3ת3ל כאות נפשו כי תג3ליס המה תתת ד' המושל לבדר 3ת3ל ואחרי אשר הגיעו אל ההכרה הזאת יש3ו כל העמיס עם כל ישראל חירים כי יקראו כלס 3שס ד' אחד אשר אין בלעדו: Mitteilung von Leopold Eisler in Brünn. אמר יהודה המכונה ל י 3 אייזלער הנני נותן לפניכם היום משכילי עמנו אגרת קטנה כתו3ה 3לשון ע3לית מיד נהן ־וצרי(Kaplan) היוש3 על כסא הכהונה 3קיזתרחוויטן 3דתוק רגיעית חיל מעיר גרי! ונתונה לי מאחד ממאה3י לפרסמה 3שער 3ת ר3יס, ותכלית הפרסום הזה כפלים הוא לדעתי. האחד: להראות יקרת לשוננו הקדושה ני וגה היא, 3אשר לרו3 יפיה ונועם תפארתה נם תכמי העמיס ישימו לה כגור ויענדוה עטרת לראשם. והשני: להעיר 333 ילדי ישרון לאה3ת לשון נתת מל3 נשכחה ותועה גמתשכים זה ימים ושינים באין דורש ומ3קש לה; גאתרס אולי לנפשם "אם חכתי העמיס יפארוה וינת3ו פרי עשתונותיהם 3ה למה אנחנו מחשים ההרים קרנה ותהושי3ה על כנה הראשון!" והי יתן 3קראס דגרי זה הכהן ויחש3ו מחש3ות טהורות כאלה, ני איינס לגי עלי דוי, 3זנרי ני גנורם ידע הנער קרוא "א3י ואמי" גלשונו, ידע לכנותם גשם הצרפתי "P6re, mere" (כאשר ראיתי זאת למדי 3עיר פראג עת היותי שם) הה! יחגק חק שסה נכריה ושפתי שפת יה יעזוג 3ארן נשיה -- אן אחריש נעת, והא לגם וגרי האגרת : ^אדוץ חכם היעריך בעהם מורה לילדי בני ישראל בעיר ברין! אחי אהיבי! תענוג התענגתי בכל עת על אגרותיך, כי חדור, לנפשי הנה,ומבליגיתיעל יגון לבבי; לכן הוחלתי לרן תמיר כמאד מאד. וגם עתה הרחבתי לבי על מכתבך אשר שלחה לי ביד רעך. והנה מרוממה שפתך בספר ההוא על כל תהלה, ונתנה מעדנים לנפשי נצח._ »Schreiben beö Herrn Franz Podrasek, Kaplan in Knmrowitz.