Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 78

78 — תנני אם תקעת לזר כפן (משלי וי) שהוא מורה נס כן על נתינת יד לסמן התקשרות והתאחדות 3ר3ר אחד: (3) כ׳ " שהוא עליו! ונורא ומלן על כל האין הוא• (4) ״״בר עמים החתיג־: נ3ר 3ארתי 3סתיחתי אל המזמור הזה את היסוד אשר עליו הוסד והנה המשורר נאשר נחה עליו רוח השיר ותחל לפעמו, יחשו3 ני הוח שונן 3שמי מרום ומשמים יניט אל 3ני האדם ויראה את מעלליהם ותנוגותיהס והנה הוא רואה תמנון שנתו אשר נשאתו שמה רוח השיר את נל העמיס אחוזים ודנוקים זה נזה ונל 3ני אדם יענורו תחת רנליו ניחם ישינתו הרמה אשר ה ועל ואתר אשר ד' שהוא מלן• גדול על נל הארן יחנר את העמים הנפרדים אשר חני רואה,אותם תחת רגלי על הארן אחד אל אחד. ואל הנוונה הזאת 1זורה המ{ה (icnuben) נתרגומי האשננזי שהוראתה פה למטה על הארן. ואתה הקורא. שים ל3 ואל תקרא את המאמר הזה נחפזה ות3 ן ני ננונו דנרי: (5) ׳בהר לגי: אחרי שהניעו נל העמיס אל המדרגה הגדולה ההיא להניר את אלהי האתת יהיה המשורר להם למלין ולפה וישים את המאמר הזה נפיהם נאלו הם אומרים אשר ד' ינחר לנו לנחלה נלומר הוא יתן לנו לאחוזה את גאון יעק3 אשר אה3 ד' ותה הוא גאונו של יעקי: ׳>' האמונה האמיתית נאלהיס. ני עתה יסתפחו נל העמיס נלם ננחלת ד' אשר הנחיל אותם לישראל מראש ימות עולם . ני עד העת אשר ידני 3ה המשורר היתה הנית ד' אמת רק נחלת ישראל ונל יתר העמים הלנו אחרי ההנל, אמנם עתה נאשר נפתחו עיניהם ויראו נ־ אלהי ישראל הוא אלהי האתת האמונה האמיתית אשר היא גאון יעק3 תפול לנחלה גס אל יתר הלאומים: (6) זמרי: ועתה שנתחדשה תלנית אלהיס על נל העמיס ידחה המשורר נאלו ייעלה אלהיס עוד הפעם על נסא מלנותו למען ישפוו ממשלתו על נל נשר ונל העמיס ישמחו ויצהלו לקראתו עד פה יעמוד סגנון גשון ענר לימיני ני ננונו ז־נרי נאשר נארתי מלת עלח נהוראת עליית על נסא המלונה, ני נן ירו הלשון לציין נמלת עלה עלייה למלונה תשני טעמים או מפני שכסא המלונה עליות לו נסולס או תפני שמעמד המלך ניחם אל חצנו אשר היה .נו טרם מלנו תקרא עלייה אצלו: (7) ועתה תשתפן נפש המשורר הנש גנה ניאות עיניו נחזיונואת נני האדם המריעים ותקנלים עול מלנות אלהים נ4ליהם עתה ירה3 לננו ודגשותי.' תתגועשנה נקרנו נהניטו נעיניו את נלס נקשר «ין וחזק ונאין אומר ודנרים אשר יונלו די נאר רגשותיו על ספר נזרם אניר *זרומנה מקר3 לננו המלות האלה אשר יוסיפו לתנות עח 3ל33 נני אדם המהלכים את אלהים ויאתר להם המשורר הצופה ושומע את שירותם זמרו לאלהיס זמרו,, הללוהו ני לו נאוה תהלה : (8) ני: ני עתה אלהים האמת הוא מלך על נלןהארן לא על חניה ינתה מיוחדת ני אם על נל האדם על נן זמרו משניל, נלומר שירו שיר אשר ישניל ויודיע את הדנר הנננד הזה: (9) מלך אלהים גייס : נדנקותי נהמחשנה הטהורה יקרה עליו נל נן עד ני לא יונל להפרד מגננה וישגה נאהנתה והנה הוא חוזר על דנריו הראשונים ני יקרו לו למאוד ויאמן הנה אלהים יש3 על נסא קדשו והוא מלך על נל הגוים נלס: (10) נדיבי עמים: עתה ינלה המשורר עד תומו את חזיון ננואתו מן המצ3 אשר התחיל לרא ותו וחתר ני העם היותר נדי3 ננל העמיס ומי הוא? עם של אלהי אנדהס נאספו עתה ננרית אתי עם נל העתים ני נל עוד אשר לא הכירו נלס את אלהים לא יכלו עם ישראל להתער-: נגוים ויהיו לחנרה מיוחדת נפני עצמם אמנם עזה ינואו ישראל 3גרי<* אחד עם נל הלאומים: (כי לאלהים נימי׳ארץ:) את זה אמר כנגד העמים