Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 6 (1851)
- Issue
- 14 (1851)
- Date
- 1851-01-01
- Page
- Seite 62 (sequence 63)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/4785731-4786244-6613254--1309-4786307- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
62 חן אויל עמי, מסוגע איש סרות קרא 3צדק לתועי רום לעוררם למעשה הצדק?' ולהתדיל מעוסק ידיהם ונתנו על לות אח״נ ועל ספר חקו על כל את אל תנטויו בי נל אח עק3 יעק3 קרתו הוי על 3ונה 3יתו בלא צדק ועל עו3ד 3רעהו חנם ופועלי לא יתןלו — עת ראו אנסים אסר עינם ול3ם רק אל 3צעם ואל העוסק והמרוצה לעסויי 3או אל 3ית ה' וחומרים: זכינו ל33ינו טהרנו מחטאיגו שאלו אותם תי 3יקס מנס רמוס חצרי, הורו אותם כי און ותרפים הפצר 3תפלה עת ידים דמים מלאו ואמרי 1 אכן לא ישמע ה' 3קול תפלתנס גס ני תרנו תפלה; אס לא תרחצו ידיכם מעולס ן משוד עניים ואנקת אניוניס• שתם 3עד עתירתכס והורו את העם לעשות משפני אמת נין איש ועמיתו 3אמרם: איש לא הונה ח3ל לא ח3ל ומילה לח גזל לחתו לרעי נתן וערם נסה נגד נשך ותרנית לא לקח ומשפט עשה, ונחקת ה' הלך זה צדיק יקרי• (יחזקאל י״ח) חס3 הנניא משפט אדם לרעהו קודם משפט האדסלאלהיס(ז) ושאלי להאדס אם צדקת מה הפעל לאל ורבו פשעיך מה תעשה לו! הלא לין אדם רשעת[ וחכמי תורה נע״ם אמרו על פסוק וימים רניס לישראל ללאאלוה אחת; נלהעופי! נתורה נלנד ולא נגתילות חסדים כאילו אין לו אלוה (ע״ו י״ז) ואמרו ררוהביז לרעיך נמוך זה תורה כלה ודרשו הפסוק אותי עזנו ואת תורתי שמרו הלואי אות, עזנו (המנות שנין אדם לאלהים) ואת תורתי שמרו (מצות שנין אדם לאדם) ואמרו כלל גדול נאנות שהל3 טו3 יקר מכל מדות נכנדות, ודעו י/יפוא ני אס תדנאי יתום נשער ורי3 אלמנה לא ינוא אליכם מאחיכם האביון תעלימו עין לא ירצה ה' נעצרה אשר תקראו לפניו נחודש ושנת קרא תקרא לא יונל אס און נידכס אס אתס שהיו מנקסיס מתון מנני אדם ׳ ולא היו מקנציס ממון לישינות הנבנדויי והיקרות ולא לראשי גליות לא לדייניהם, ולא למרביצי התורה , ולא לאחי מהגדולים ולא לשאר_3ני אדם מן העם — וחלילה לי לחשוד הדודות ההם׳ ((3,0׳ שלא היו גומלי חסד ונותנים צדקה כי אמנם העני ההוא אילו פשט יי' לקמת היו ממלאין נימו זה3 ופנינים , אלא שלא היה רוצה , אנל היי תסהסק נמלאכתו שהיה מתפרנס 3ה אם נריוח אס נדוחק והיה 3! למס סנידי האדם , ני התורה מנעתו מזה ־— וננר ידעת שהלל הזקן היה חונוי עצים ׳ ולא היו מתירין לעצמן לנקש ממון מ3ני אדם, והיו רואים שלקיחתו הוא חלול השם נעמי ההמון, ואמנם התעו אלה המתג3ריס לחלוק ® האמת ועל הפסוקים הפשוטים והנגלים 3לקיחת ממון מנני אדם ברצוני5 או נעל כרחם מהמעשים אשר ימצאו נהגמרא מאנשי 3עלי מומין ננופותיהס או זקנים נאו נימים עד שא״א להם לעשות מלאכה שאין תחנולה להגי אלא לקחת ממון מאחרים, ואם לא מה יעשו? הימותו? זה לא צותס התורה. ראה שם כל ד3ריו היקרים והגד נמה יזנו נעיניך ר 3 י המתחסדיס הלוקחים כסף ענור תפילותיהם ונרכותיהס, ירנו כחול כסן> ולהם מאס מרננות ומאס ענדיס רצים לפניהם . j 0) נא מינה והעמידן על שלשה ~ ומה ה׳ דורש ממך ני אס עשות משפני, . ואהנת חסד והצנע לכת עס אלהיך, ני אלו שלשה הס כוללים נל מצייי בנתורה או רונן, כי אם עשות משפט יכלול כל הדנריס שנין אדם לח3י'וי!' ואהנת חסד יכלול כל מיני גמילות חסדים והצנע לנה עס אצהיך יכלול ם הדנריס שנין אדם למקום, והס הדיעות האמיתיות עקרים מאמר ג' פ״י'