Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 60

60 — ננננים משנת ליל הסכלות וחכמי ל5 ילכו נאור אשם אל תזרתו אורכם אל תניי י נגחלי אשנם שוואי דעת וצוק ואל תוציאו ממתשך עם אשר עיניס לו ולא יראה ׳ אל תוניתו צעירי ימים ואל תיםרום מלכת נדרך העם הזה , אשי נשם תסיייס יכנו עצמם ואין להם משך תסד , המה אשר ילנשו אורת הוזסידות למען נתש נעמיתס , פתיל תכלת יהיה להם לציצית ויראה אותם איש מתהלך נתומו ויאמין להם ולתפילין אשר נראשם . (׳') יתשנו לעון לנו, אס אנוזנו קצוצי פאת שער ראשינו או עת נוזלין> נגד צמר אתת ננד פשתן <או משי — ימודו מות אמונתינו נאמת נגדינו׳ הקצרים או סרותים על הארך התה, ומאתיהם האניון, אין לו נסות נקרה , ולתש צר להשקיע רענונו יתעלמו, ינעלו דלתות ניתש נעדו, או ממפתן משכנס כלה גרס ן יגרשוהו נאכזריות אף ותימה שפוכה ונאצות נמרצות שמתים לאד רעיהם, ישכתו דנר ה' אשר אמר: לא תתעלס מאחיך האניון , לא תשנא את אחיך נלננך, לא תעשה '1 עול נמדה נמשקל ונתשורה לא תלך רכיל לא תענה אלמנה ויתום כספך לא תתן ננשך, ויזכרו לנו לא תשתיתו פאת זקניכש, פתי מנדיל נתורה נין לא ללא תושג כי לא זה לו ולא אתר לא לו, אנתגו לא נשא פנים להם נדנר נאשר עם לננינו את אשי למדנו מתורת אלהים ותמנארי דנריה נטונ טעם ודעת ולא כאלה אשר עותו עלינו הכתוניס , לא נצא עוד כפעם נפעם נשירים לשור נמתולות עת נראה מעשה ה' גטנעים ניס הסכלות, איך נשיר אסלננינו ינכה נקרנינו ץ על שנר נת עמיהקדרתי שאיה אחזתני כי כמעט כלם שגו, ולמה תשאלו מאתנו דנרי שיר , לשור נשירים על; לנ רע? כי נראה נמצאו נעמינו מתתסדיס ומתקדשים לעיני האום ושנע תוענות נלנס , נענורס קול ה' קורא נקרנינו לך תל העם הזה אשר נסיו ונשפתיו כנדוני ולנס רתוק ממני אל תתוס על כנודם, ואל תאפה על עונם והנה שמתי עטי למורג | חרון נעל פיפיות נדום הריס ונשים נה מעקשיס למישור לא נפן למחרפת שונאינו, נגלה צמתם הליטה על רונ פשעיהם ' והמטים עקלקל־תם צוליכם את פועלי טונ עו יהיה שלום על ישראל, כי תורתינו צותה לנו: הוכיח תוכיח את עמיתך אף אין נדור הזה הי שמקנל תוכחה, דנה יש מי שיווע להוכיח כי עיני הרואות ונפשי יודעת האוד הדרך הפכפך אשר להתתתסדיס העושים מצות האנרים מצות אנשים מלומדה ומתרפים נמצות הלננות אשר הראשונים יש להם מסס,- ועל האחרונים אמר תשורר . אלהי: לכל תכלה ראיתי קן רחנה מצותך מאוד (חו״ה נ הקדמתו י והמה נחרו נמצות האנדים, יען התה נראים לעיני האדם אשר מגמתם להתנאות לפניהם, ממצות הלננות כי יעשו אין רואה רק אלהיס לנדו הרואה ללננ, לכן חל יתהלל המתהלל ידם לנגוע גכנף לנוש אחינו יושני גאליציע והשכילו לעורר אחיני יושני האק הזאת ללנוש מלנושי אזרתי האין, לנלי היותם מונדליס מנהם כאיש , כאשה , וכמה מהם ידרכו חצם דגר מר_ננד כת החסידים , מדוע דיעותיהס א(: וך ומתשנותיהס שונות מדרכי שוחרי תישיה האמונים עלי נרכי עת החדשה , י היוכל איש להרוס ננין חזק ואמין נהכותו נאגרוף פעם אחת? הלא לאט לאט יפריד האמן נכלי ננין הלננים אחד אחד . ככני יצחק ח(ק י״א דף מ"3. (O ים כמה אגשים שמראין עצמן נגלויהן עוסקים נאצות ועוסקים נתורה , אמנם עיקר כונתס לעשות מהם כסוי חטאה לרמות בני אדם שיחשונוס נעלי תורה ואנשי מעשה למנותם פרנסים על הצינור , או להפקיד נידם נכסי היתומים, וזולת זה חשוקיהם כסף ׳ ואלו הן נאמת התניפיס אשי צא יראו פגי ה', כי הם שנואים ומאוסים לפניו יתעלה . עקידה שער צ״ח -