Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 59

59 ישיס ארצות לאומים לשמה׳ ישחית ען 3לחמו וישיח נרס חמר גתה .ועוד לא ש? אפו, ועוד ידו נטויה. — ליוען חנם חרשים אמר; לשני מצנים יא'צ3 נגיד ומצוה לאומים, יחוק משפטי צדק, ידין .לאומים לדעתו, ועמים נמישריס . — ולנ3ון ד3ר מעורר בצדק, להדריך ענוים 3מםפט, ללמד תועי יוח 3מה, ישיתהו חורה העם לגלות אוזן למוסר. יורה חטאים 3דרך, ינה אין 3ש3ט פיו, ויוניח 3חיםור לענוי ארן, הוא אל אדם לא יננה, תונחת ינריו נגרות ניוס אפו. על גוי ועל אדם יחד, לא ישקוט, ולא ינוח, ולא ישים דומיה לו, עד ינונן מעשה הצדקה, ייסר ר3יס׳ לאמן 3רנים נושלות, יאמונה ני מטה, מגמתו להגיד מה אלהיס דורש מאדם , ולא להתפאר גחנמתו יזשיקתו, רק דגר ה' תציקהו 3חזקת היד, נייןחדשים או3ות י3קע, נן מילין ייצאו 3טנו לא יתנוהו השקט, עד יד3ר וירוח לו. ~ ה' אלהים נתן לו לשון למודים לדעת לעות את יעוף ד3ר. נד3ורה צוף אוספת רודת חלת ד3ש מפיה, ילא נידה טונה, או להחדיל מתקה, ונשממיה 3יריה התפש קוריה אף לא יהיה לנגד, ני ינגוש עליה נוגש נסגר נחנה נחנה, נן נח 3חדרי יל3נו יאלציהו להגיד אשי ירחש רוחו נקרנו (א) למען האמונה ומשפטי צדק לא יחשה לא יחניף לשקר, ילא יסגוד לנצע ׳ עת יראה תורת ה' נדרשת נגד דעת נותנה ושם אלהיס למען לא יחולל לא יחרש ישאף וישוס יחד נל שונאיו 3ל יירא , גס נהמיר ארן ועמודיה יחפלצון גס אס לנעות עוצם יתמוגגו והריס ני יתקלקלו לא ימנע צוף לקחו . — r ,, יתילעת ימשי המצנישנו שני עם עדנים תארג תקית חוט השני, עד תנרת תקות »יינקיויוו. חוט חייה , נן יקרא המשא אשר יחזה נאזני העם , חטא ינים יונית גס אס לסושעים נמנה , ויתנו את רשעים קנרו, וננל דור ודור הפלה ה' חסיד לו יקרא למענו להשיג יניס מעון (ב) נו ישלח ה' הושיע אל האדם הנתעה, והנטנע ניון מליצת עונותיו, תורת אמת נפיהו, להעיר הישנים ולהקין הנרדמים משינת האולת להציל נפשם מנאר שחת ומשיית דראון עולם , ועתה תה לן ננ3 נראה נין ננני יצחק נחתה קשת נחושה זרועותס לאמת ולאמונה (ו.) אשר נעד ננניס תחתום נל! ישלו אורם? ולנוגה ירח תקרא דוס 3ל תגיה אורך נאמרך להמשניליס אשד יזהירו (א) אפשר שיהיה השופע על הל י האיש מהם השנלי נשיעור שישיתהו נעל חקירה והננה , וידע ויניר, ולא יתנועע ללמד לזולתו, ולא לחני, ולא ימצא לזה תשוקה , ואין לו עליו ינולת, ואפשר שיהיה השופע עליו נשיעור שיניעהו נהנרח לחנד וללמד . מורה ל״ז לשני נרנות הטונה ונפרון השפע על השלמים נן יינה ונן יפרון מהם על זולתם — אפשר שיהיה השלימות נגנול שישלים עצמו, ולא יענור ממנו שלימות לזולתו, ואפשר שיהיה שלימותו נענין שיותר תמנו שלימות לזולתו, עקידה שער המאה וארנעה, אס ימלאו העניס גשם על האין יריקו, אס ימלאו תצמידי חנמיס תורה על ישראל יריקו . מדרש קהלת. (ב) והנלמתו על רוע מעשיו נין ע״י נניא דורו אס יהיה נזתן הננואה, או מתורת ה' הנאמנה׳ או מפי תורה לענודת אלסיס, ואין דור מן הדורות רק ממנו נאמרם : עד שלא ננתה שמשו של משה — חו״ה שער תשונה פ״ו. (ו.) מאוד רנתה שמחתי נחזותי הנל משכילים מקנאי קנאת האמת נכל לננס , אן על זאת אתפלא , ורעה חולה ראיתי, אשר איזה משכילים הרימו את