Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 58

58 זרועותיו נגד שמיס, יתוה 3נ3הו 3ר3 דליותיו דוחפים על פני מצולת תהום ר3ה, ישלח יונקותיו עד נהר, ופלגיו 3שטפותס על ראש כפיס ישחקו ויעלו קצן.. גליס יריצו אליו 3ג3י תגינש לשישיהו ממקומו, והוא ממעמדו לא ימוש — יגרשו נהרות מימי דהיס, איש את רעהו יהדופו סרן נחל ירתיח כסיר מצולה י3יע מימיו כמרקחה, ירעשו 3לכתס כקול שדי וכג3ור ירון 3קר3 לנתון 3קרני חסנו חיל וחומה יחדיו. — חל ערער זה אסיקיס ירוצו ויהתיון, והוא —■. ממקומו 3ל ינח, סלעומוצק תחתיו משג3ו. נס אס שטף מים ר3ים אליו יגיעו , ומקומו גל יסעוהו, יצחק להמיותס, יריצו, הנה והנה גליהס, וישו3ו רגע. י3ושו מחסנו. — המרחה הזאת, 3המון, גליס ומש3ריס ני יתחטאו עזת יה תודיענו.-עצי יער עומדים 3גאותס רועשים 3רוח 3רו3 דליותס, ינוסו ,ראש אמיר הנה והנה, ישתוחחו אל אשר יהיה הרוח ללכת, כעני ישפוך שיחו׳ ׳) ייאמרו: ני מלן הנ3וד אלהיס רוח סערה וסופה יצחקו עם טמוני חולחוף I 'יס לנערס ממקומם, רוח חזק מפרק הריס משרש אלוני חוסן. סער מתחולל ן 3רוח קדיס עזה. ישיס א3ק מד3ר לעמוד ענן מקדיר אור שמש, ו3תי שוכני י מד3ר קגריהס, י3יעו לנו כי ה' 3ורא ארן, יגע 3הריס ויעשנו מ3טנס נחל [ גפדית גוער כקדוח אש המסיס יריקו, ויפערו להפין עס השוכן ס3י3ם 3טח, גם ן רוח טהור הנושג אחרי חוס צח־ מוחה זיעת פני הנאהגיס והנעימים 3קול דממה דקה יעיד מציאותו. — מרח3י רקיע הרס והנשא, מאחז שתם גכנפיו מעטר גזר זה3ו ג3עות עולס, תפרשי ארגמן, נישאים נזרועותש ירח עס נונגיס הזהירים חשכת הליל ומפלשי ע3 מאשרת מימיהם 3רקיס ירוצצו, מנוגה נגדם נ3וד אל יראה. ולקול רעתם תחיל הארן, ויכירו כל יוש3יה, ני אלהים עשס 3חנמה שיראו 1 מלפניו. ולדעת ני כיראתו ע3רתו. — הנהר הגדול 3ל3 יהיו דרך אגיה יראה. אנשיה יחתרו לגא חל י3שת איים רתוקים, והיאור הקטן תשקה ארצו לה3יא ת3ואות מגד שמם, הארז הגדול נטושותיו מלא רוח3 כנר, שחקים יגיעו, ואזוג 3קיר, ישרם ממקומו עת גמול ידו הדה עדיו. — ח3צלת השרון תשמח עי! 3נ3יעיה ונפתוריה, ושושנת העתקים כי תזוריה רגל גההות שלי ותדושיה משלחי השיר והחמור . •:גיאות תפארת אדם לש3ת 3ית נוהג 3חנמה ו3משו3ה נצחת, מסרח אדם, לחוף ימים ישכון, אומר לגול ען א3י אתה. או קורא לחזיז קולות עת ירעיס 3שהיס ה' אלי אתה וארוממן, נכיר כי ים אל אשר 3כל מקום מוגש ומוקטר לשמו. — ואלהיס שופט זה ישפיל וזה ירים . יוס יעלה 3העלות איש ה3ליעל מה' היתה נס3ה. ויום משמים ירד איש אלהים, המלך ד3ר רדה. (3חינות עולם פ״י) לכל יקום הנין הקים ולכל מפעל שם תעודתי גת3ל. לטו3 לפניו אמר: יצלח למלונה. וינחילו כסא מלכים. יתן נתר מלכות 3ראשו ועטרת תפארת תצנפיהו. 3רנו לעולם ולפני שתש ינין שמו. ולאחי העם נתן סנה קטנה לתלונתו חיי עמל חלקו, יעמוד נצל ואיננו, לא נודע מקומי חיפוא יודעיו ישאגו איהו!' לאחי קיל 0' מעיד יקרא לו: פרש נס! Pm כן תר; ורד עם אני פיט וצי אדיר אל אייס רחוקים ושכן 3ל3 ימים. ולאחד נתן רוח עצה ונצורה והריחו גתרועת מלחמה, ישיגה שערה ישמח לרעש נידון וחנית, 3די שופר יאמר האח! כל סואן סואן גרעש על שדמת קטל גיוס קיג, כזמרת ג3ל לו נחש3, לא ישו3 מפגי כל, לא יחשו3 אדם. 3עת יראה גנלת אנוש תפיל תחת חר3ו כעמיר מאחרי הקוצר, ועם ר3 כדומן על פני השיה, ידרכם גאפו, לא ישגע ים גמלחמה יפסע 3ס, פעמיו ירחן 3דס חללים ׳