Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 55

יישלח לנו מנחם ולהגגזר מארן החיים יגמול גמולו וי3יא עליו שנדו, וענתה ■ני צדקתו;יום מחי, ולנשמתו הטהורה והנקיה יינויג;נעימות נצח. תפלה - למשה איש האלהים יושב בסתר עליון ובצל שדי יתלונן. א• אלד,י הכרובים מושל כל בשר: מה עמקו מחשבותיך מבלי להבין• במקדשי אל לבוא אנש אנוש איך יהין: אחרית מעשיו בן אדמה לא יבין. ג. עלילותיך בחשך ובאפל נסתרו: לבינת אדם חק וגבול שמת. ד. איש קצר — שכל לא יבעט בעתו: רעה מידך לטיבתו הנה. ה. גם את עברך בשבט עברתך הכית: שבר גדול על עמך קראת. ו. את משה עבדך $נו לקחה: רעה נאמן עזב את צאנו. אך כמכי עורון הננו בירך - על דרך הכשל לא תנחנו. ח• ברחם נהגתנו מימי קרם, נחלתנו מאן על יבלי מים. ט. גם עתה לא תעזבנו ידך: ממרום זבולך י־זדאה ענינו. י. גם ד־יעברך משה גמול תשלכם: כי כאמונה ובתמים שמר משמרתו. יא.בשולי רחמיך שם הכסהו: כשבע שמחות יחזה פניך׳ י;. תשביע ענג לטהר — ידיכם: תחרה נשמתו במקום בכורך- ימח ה' דמעה מעל כל פנים. יגהה מזור ממכות עמו, ויעלה ארוכה לנש;רי ל33, ו3הוכס יקים רוח ע3דו הנש3ר והנדכה כי שחה לארן נפשו. פה פראסניטן 3חדש כסליו;שנת תורה צוה לנו משה. < מכתמים. 3J011 M. B o ß in Leipnik. אל הסופר אליל. כן הברת במנוחה ישכון בקני זה האיש החכם זה ה ג קר י