Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 56

56 ♦f אשד ספדת היום לפני חבריך, אם לא הקיץ מרע דבריף: נחבי המוכיח. מדוע מדברי נחבי הרחקו? ולמה למפתח שפתיו תשחקו? הלא כשלמה אתיו הביע ׳ כי הבל הבלים הקהלת'לישמיע. אל החסיד הצבוע. עתה ידעתי למה גדיול האיות על ירף׳ וגם טוטפת אישר תשים להיודף; _יען בלב ולב תשפוך שיחך. ובתוך כל הראש נשפך מוחף .*) דפיו j הפליץ. הבה שידה אכל כבד חגית, .על החכם אשר עוד לא ראית י לכן לשון עבר לזאת בחרת ׳ אשר מעולם עיור לא הכרת. תעלומת המטבעות. עתה הפעם זה ררקכם כסל, אס תעשו את הכסף לפסל — כי ל^ ךאיתם כל תמונה׳ כי כל גדה שפונה טמונה. י) ע״פ הדין הידוע ני מקים הלזת הכלין ש״י ננד הל3 ושל לאש גכד המווז