Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 6 (1851)
- Issue
- 14 (1851)
- Date
- 1851-01-01
- Page
- Seite 39 (sequence 40)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/4785731-4786244-6613254--1286-4786284- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
39 ויבא יוסף את דנתם רעה; ני מאהגת ד' אתנס, ולמסע את המתוות, וכנות ל3י ת3ונות ודומיהם. *) יעיר 33קר 33קר יעיר לי אזן לשמוע נלמודיס, אין ענינו ני יעיר אוזן הנ3יא נדעת המפרשים, ני א) ראוי להיות אזני; ואולם ענינו אזן אתרים ר״ל השם יה' יעיר אזן אתרים לשמוע דעת מישראל כלמודים, ני נולס יהיו לומדי תורה ממנו, ונן פתת לי אזן, חזן אחרים: ער לעננזנו מיר צו דיא אויפחערקזאמקייט, דאס זיא אויפהארכען וויא שילער — ואח״כ הוהיף ל3אר 30ת השנוי הזה, ני אנניאחור לא נסוגותי, גווי נתתי למכים ולחיי צמורטיס ר״ל ני רו3ה3זיון והחרפה אשר נשאתי גהיותי בגלות, ני מנעו העמיס ממני משפטי האדם 3עבור דבקו נדת האלהיס ותאנו להפרד ממורשה לנו ־ ■ מאבותינו ולהפר הברית אשר נרת עתנו 3ורא הת3ל ושופט הצדק, ולא מריתי נמצות ד' 3ע3ור נקשת השררות והשתוות אל האומות אחרות והשגת הטונות החומריות, אשר התעיף עינייך ני ואינם, א)־ עתה ד' יעזר לי ואהי כחלמיש ושלומי לא יחוט לעולם. וע"פ המליצה הזאת תנואר לנו ג"נ הפרשה שלפניה : ״שמעו איים אלי והקשינו לאמיס מרחיק ד' קראני ממעי אמי הזניר שמי, 0 וישם פי נחר3 חדה נצל ידו החניאני, וישממני לחן, 3רוי באשפתו הסתירני(ו.-י'י* ייאייי לי ענדי ו)(זה יםי^ל י*שי V אתפאר וגו'" המפרשים רש״י הראנ״ע והרד״ק חשנו ני כוונת הפ' הזאת על ישעיה הנניא ע״ה ועל אמרו: ויאמר לי ענדי אתה ישראל אשר נן אתפאר יפרש הרד״ק כי ישראל יאמר נכלל ונפרט, ונמתילת ננודו דבריו אינם נכונים, ני ישראל לא יאמר נפרט נלתי אס יורה r חני האומה הישראלית, ונאתת דנרי הס' הזאת מתוקנים מאוד ע״פ המליצה הנזכרת, ני אחרי הודיע הנניא את ישראל שונס מננל לאתר: צאו ממל נראו מנשדיס בקול רנה, הגידו השמיעו זאת, הוציאוה עד קצה הארן, אמרו גאל ד' ענדו יעק3 וגו' "הנה נשמת הישועה הנפלאה הזאת להנה עוז התפעלות השמחה בקרנו עד ני התיר את נפשו בגרף ישראל, ויכונן דבריו 3ל' מדבר נעדו כאילו היה ישראל ויאמר: שמעו איים אלי והקשינו לאומים מרחוק ד' מנטן קראני מהעי אמי הזכיר שתי ר״ל ני השם ית' הנין ישראל מעת היותו להשיג על ידו תנלית נשגבה נצורה מאדם המוני והוא להפין ענודת הנורא ועשיית הצדק ע״ס רצונו על פני נל האון; ואף אם יהיו נגלות מנטס יהיה לעומת התכלית הנשגנה הזאת, וישם פי נחר3 חדה, נצל ידו החניאני, וישימני לחן נרור נאשפתו המתירני", ר״ל אף אם יתמרמרו עליהם שונאיהם להשנית מאנוש *) ודעת ההפרשים שהוא מהוראת עת ר״ל לזמן נעת נכונה. ואין דנריהם ישרים נעמי, ני לעות הוא מנחי עי״ן כמו לשוב, ואולם נמלת עת אדמה, ני צדקו האומרים ני שרשו ענה, ועקרו ענה נשם נקודות נראית רגשת הננוי עתי, שהוח מורה או הנפל או חסרון הנו״ן, ונדחקה נמו נשמות בה, אמת, תמורת ננת, אמנת, ונמצא ג״נ נארמית גמיר ונענת (עזרא ז') בהראות הנו״ן ע׳ רד״ק שורש עות, ולדעת קצת נס ועונתה לא יגרע (שתות נ״א) מהוראת עת קנוע, ויהיה עוגה נפלס לדני על ד' תועה. אך הרמנמ״ן נתרגומו הסניס היותו ל' ד;רה נמו מעון ולפ״ז הוא נשקל קומה, נם שם עז לפ״ד הרד״ק נשרשים יכול להיות שרשו ענז, כי כן יאמר נערנית ענז."