Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 37

אלישי עולס ד' 3ורא קצות האין וגו' וקרי ד' יחליפו נח יעלו אגר כנשרים, יריצו ולא יגעו ילנו ולא ייעפו; ו3עוצס קנאתו על אמונת ד' להשפיל נאים ולרומם הענוים ימיר נפשו נאלהי ישראל ויקרא 3םמו: סוורישו אלי איים ולאמים יחליפו נח ינשו אז יד3רו, יחדיו למשפט נקר3ה, מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו, יתן לפניו גויס ומלניס ירד, יתן נעפר חר3ו נקש נדף קשתו; ר״ל ייי לעיר גורש מפרס שהיא מזרחית לא״י להושיע את הגולים, אשר לכל מצעדיו יקראהו ר״ל תשיגהו הצלחה, ויקראהו שרשו קרא 3הוראת קרה ידיך שתי הגזרות האלה נחי ל״א ול״ה להתחלף זה גזה, נמו וקראהו אסון יגרא' מ״3 ל״ח) תמורת. וקרהו (שם מ״ד נ״ט) וכן ני יקרא קן נפור לפנין (ד3ריס נ״3 ו') תמורת יקרה, שתים הנה קראתיך(ישעי' נ״א י״ט) נחו קורותין, יטעם צדק הצלחה נמו צדק משמים נשקף (תהליס פ״ה י״3) קרו3 צדקי יצא ישעי (ישעי' נ״א ה') והלן לפניך צדקן (שם נ״ח ח') ו3ע3ור אשר עק3 הציק הצלחה הועתק השם מהוראת הסנה אל הוראת פעולתה, ומלת ירד להפעיל משורש רדה אשר ענינו 3הקשרו עם יחס הפעול הכאת המושל, נמו רודה 3אף גויס (שם י״ד) ופעור יתן כעפר חר3ו החר3 אשר נגדו ר״ל נגד נורש, ונן נקש נדף קשתו הקפת אשר נגדו, ויונתן 3״ע ומתרגמים אחרים אחריו לא ה3ינו ח3ור המלה, ירדפס ההלכים האלה ויע-ור נל מקומות מלחמתו 3שלוס, אף אורח אשר לא היה רגיל ל3וא עדיו נמו שפרש״י, מי פעל ועשה? קורא הדודות מראם, אני ד' ראשון ואת אמיוניס אני הוא ונו' (מ״א א'—ה') והמרות הגופות נאלה, ר״ל ני יתעורר הנ3יא לד3ר 3ם0 י' ת3לי הקדים מלה רומזת אמירת ד', ר3ות! אן ים אשר יתיר ג״נ את נפשו מפני, עוצם התפעלות הצער או השמחה 3עיר אשר יודיע משפטה אס לש3ט אס לחסד, או 3גוף העם אשר ינ3א להם ימי מרודיהם הצפונים 3מחשן העתידות או גחלת מרומים תשפר להם נהו: חטא חטאה ירושלים ע״נ לנדה פיתה, נל מנ3דיה הזילוה ני ראו ערותה, גס היא נאנחה ותם3 אחור: טומאתה גשוליה לא זנרל אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה. ר א ה ד' את עניי ני הגדיל א ו י 3 י ידו פרם צר על כל מחמדיה, ני ראתה גויס גאו מקדשה אשר צויתה לא י3או 3קהל לן, נל עמה נאנחים מ3קםים לחם, נתנו מחמדיהם 3אונל להשיג נפש, ראה ד' וה3יטה ני הייתי זוללה! לא עליכם נל עו3רי דרן, ה3יטו וראו אס ים מכאוג נמנאו3י אשר עולל לי, אשר הונה ד' גיוס חרון אפו. (איכה א'ח') אחרי אשר שפן שיחו ויגונו על הצרה אשר מצאה עיר הקודם, תגגר התפעלות יערו 3קר3ו עד אשר דומה געיניו נאילו הוא העצם אשר יקונן עליו ויד3ר 3םם העיר ר״ל יושג העיר: ראה נא ד' את עניי ונו' ונן ראה ד' והגיטה ני הייתי זוללה ונו', וכן הנ3יא מינה הגיד לישראל גשם ד' המארה אשר תעוה את פני האדמה 3ס3ת עולתם ורהיתם אשר קננו 3תונה לשמצתס: "אתה תאכל ולא תשןע וישמן 3קר3ן ונו' אתה תזרע ולא תקצור וגו' למען תתי אותן לשמה ויושגיה לפרקה וחרפת עמי תשאו", ואח״ג קרא הנגיא גרוג ההפעלית אגלו נשם ■ האומה הישראלית: אללי לי ני הייתי נאספי קין כעוללות גציר וגו' אין אשכול לאנול גנורה אותה נפשי., (תינה ו' י״ד). וכן להפך התפעלות הנטחון גד' תגואהו לשחוק לשוטני עמו ומגקשי תגונתו,' ו3חוזק 3טחוגו ימיר יסשו 3עמו ויקרא גשמו: ואני 3ד' אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי, אל