Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 36

Vxegese von I. Wahrmann, in Pest. ד' אלהיס נהן לי לשון למודים, לדעה לעות אה יעף ד3ר, יעיר 33קי 35קר, יעיר לי אוזן לשמוע כלמודים. ד' אלהים סתת לי חוזן ואנכי לא מריהי חחור לח נסוגותי, נוי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימוו! ורוק ואדני ה' יעזר לי ע"נ לא נכלמתי, ע״כ שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא א3וש ונו' (ישעיה נ' ד'—ח'). כל משכיל ואוה3 הפשע הישר ישתומם על המשך הכתו3ים האלה אל אשר לפניהם; כי 3פסוקיס הקודמים י3שר הנ3יא גאולת הנלכדים 3ח3לי העוני 3ארצות רחוקות, ויקרא אליהם 3שם ד' 3דרך שאלה: מדוע 3אתי ואין איש, קראתי ואין עונה, הקצור קצרה ידי מפדות ואס חין 3 נח להציל? הן 3נערתי אחרי3 ים, אשים נהרות מד3ר, ת3אש דגתם מאין מיס ותמוז! 3צמא, אל3יש שמים קדרות ושק אשים כסותם I הנה ראינו השם קם 3פי המלין 3תיך הגולים ושואלם, מדוע יאמרו נואש, ולא יפנו וינהרו אליו 33ואי לגאלם מיד צר, וע״ז היה ראוי להם להשי3 ד3רים ראוים לקריאה ההיא, ולהסיק הפלגת התפעלות שמחתם, ני ינתקו מוסרות הגלות וישליכו מהם ע3ותות הלחן, ו3יד רמה ישונו לארץ א3ותיהס למורשה, להיות שם תחת קורי! השלום; ותחת זאת ישי3 הנ3יא (לפ״ד כל המפרשים) ני חננו ד' דעת לד3ר צחו<ז ולהשכיל ל3 שומעיו, ו3כל יום יעיר אוזן הנ3יא ללמדהו תורה, והוא 3ע3וי אשר אחור לח נסוג וגוו נתן למכים וגו' - מל3ד אשר אין המשן לד3ריס האלה אל שאלת הק3״ה הנה זר מאוד 3סי הג3יא ,הקדוש להתפאר כי נשאו ד' 3ממ<| המליצה להטיף 3פיו לשוןנ3חרת ליעפי ד3ר. הכי זה דרןהענוים המתפלאים 3ארחו<! הקודש, הפורשים מה3לי החלד וד3קיס 3חיי צדקה, המיעדים כל עשתנותיהם להישיר מדות עמיתיהם ולנהלם 3נתי3ות האמת להשמיע 3קול עוצם יתרונם על אחיהם 3לשון תפארת! — ולפי דמיוני משגה גדול הוא 3פי המפרשים ל3אי מאמר ד' אלהיס נתן לי לשון למודים וגי' על ישעיה הנ3יא; ואולם כל המאמל הזה מום3 על,האומה הישראלית, ו3אורו נוסד על מליצת המרת הגו1 dtt Vertretung וענינה, המיר נפש המד3ר 3:סש עצם אחר אשר יד3ר עליו׳ מפני עוצם ההתפעלות אשר תתעורר 3קר3ו וחוזק נח הדמיון אשר יתקפהו׳ ויהיה זאת ע״ס רו3 אחרי ד3דו ד3ריס ר3י הערך אשר ימלאו את נפשו התפעלות; וההתפעלות הזאת תלה3 נח דמיונו עד אשר ידמה 3עיניו כאלו הוא העצם אשר יד3ר עליו, וישא ד3ריו תמורתו. ד״מ מפני עוצם קנאת הנ3יא לקדום צנאות אשר נל דרכיו משפט ופעולותיו אמונה, נאשר י3שר לעמו 3שם י' גמולם וענשם מפני טו3 חו רוע מעשיהם יתעורר רוח אלהיס3קר3ו, ופתאם ימיר נפשו נגוף שולחו ויד3ר 3ד3ר ד', דמיונו 3ד3רי ישעיה אחיי הודיע יהנניא שמחת עולם אשר תהיה להא 3שו3ם אל ארצם, ותחת ימי ה3ושת ונלימם אפר 3ארצות אוי3יהס ישיגו משנה ורנת חלקם ירונו, ימיר נפשו 3ד' שולח' ויוסיף 3שמו, ני אני אוה3 משפט שונא גזל 3עולה ונתתי פעולתם 3אמ<ז ו3רית עולס אכרות להם (נ' א'— חי) וכן 3פ' מ״א שם יודיעם הנ3יא הגמול הנפלא 'אשר ישלם ד' ל3וטחיס 3ו, ויגד להם גאולתם ע״י כורם מלך סרס אשל ילכוד 33ל ויקרא דרור לגולי יהודה׳ אך לפני זאת הוכיחם על האשימם יי כי העלים עינו מענים ומשפטם יע3יר מהם; ויאמר: לתה תאמר יעק3 ותרג' ישראל נסתרה דרכי מד' ומאלה׳ משפטי יע3ר, הלא ידעת אס לא »תמעיי