Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 16

הממהרת לנרות ולגזור. גם אחשדרפנים 3אסו!ר עקרן שדרן> Satrap כידוע . , וגסוף התי3ה: בדלח עיקרו גדיל 3תוספת חי״ת להורות על ר3וי ערן המתכת, קדח מן יקוד אם, זבח מן זי3 דם, ני הזו3ת שיפן דמים הוא. ותרד גזה להגות ד3ריהס ז״ל (מולין נ״ז ע״א) וזנחת ממקום שזג, להומה ששחיטה מן הצואר, וכן חש ח (דניאל ד' ט״ז) פירשוהו רו3ם מנינין חש כלומר חושש, והוא המנוון גיותר לעני! הנתוג שם נאשר יראה כל מעיין. ולפעמים גם 3אמצע: אנחנו תחת אנו, בחר מן ברח (נרו לכם איש שמוחל א' י״ז ח') תחת מעיקר תות (ני כן יאמר גלשונס ז״ל לתחתיו תותיה) וככה גיאר הרג המ3אר ז״ל גחומש ויקרא (א'ט״ז) תי3ת מחרוזות (מ״ג ו׳ נ״ז.) נמו מוראות, והוא מקום שמשליכים שם חשפתות שנפשו של אדם קצה גהם. גס תחסר (נדרן אותיות השמוש) לפעמים גשרשי ל״הק, נמו הנני ש ן את דרכן (הושע ג' חי) משורש חשן, להורות על מעצור המהלן מלצעוד הלאה, ומזה שבין (משלי נ״ג גי) לכלי החותן ועוצר את חגור החלקים. וגערון ערן סר גי' העיר על חסרון חי" ת נזה, כגון שווא דדיינא שהוא שוחרא. מסותא שהוא מסחותא (מרחן) שיחא תחת שיחתא עיי״ש. הצגתי עמן, קורא נעים! מתי מספר לאות ולמופת, ואתה ני תשמור את הדגריס גלגן, אז מעת לעת גקראן גספרי הקודש יגואו, אלין נוספות נהנה ונהנה על האמור למעלה, ונס ממעמקי ים התלמוד תוציא לן פנינים רנות גמחקר הלשון, אחרי הסירן את מסוה הדרוש ותכיר את הפשוט המסתתר תחתיו ומתנכר לכל הנחפזים, אן נגלה גכגודו אל דורשיו נאמת וגאהנה. ."!שועל והזאב ־־:•’: T Talniudisch, siehe Tanhebrin F. 39 S. 1. R->schi. Von Tr. M. Duschak, Okerrabbiner in Außer. לבה אמר השועל בשה חנף מעקר לזאב, לכה ונהט״דן בע.דן אץ חקר או־אך מקוב שם לחס ומים לחם נחמד ותארה לעימם.