Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 17

17 ויבאו אל באר אשר שם נצשריס <נל שפתו דליים בחבל נאחרים, ואם הדלי האחד עילה ונתגלה : ־ ־ : T “ | : t“t VT ירד האחר יקרבו נתמלא, s ~ t t ״ י; ן * ז ׳ ראשון זירר השועל לבאר תחתיה דשב בדלי האחד בבאניה, : י s T V r ז T r ז ובאשי הדלי האדר למעלה הגי״ע; ״למה ירדת? קולו הזאב השמיע. ז׳ T־־־ : t | - . : - "ראה גבינה ובשר על פני המים : T ד T ן . ד■ ״שור פה מטרת חלדי, פ_קח .עינ!ם!יראהו בנחת ובלב שמח בגבינה במים — פני הירח. ־»; T ־ ־ ן•• ־־ ד'• ־ וישאל הזאב: איןל א^יע למטעמיף״? "אם בדלי האחר תשים הליכותיה"! ן ׳ד-י. ז• ד• v י וברדת הזאב להבין בשפל משתהו, עלה השוזעל בהשקט תיוןי ניהו. ריבן הזאב, בי לא למרגוע ונחת שלחו בדלי רגליו, כי אם לישרות; וימחא כף ויקרא?נפש עצבת: "אהה!איןי אשובה למכון שבת?" והשועל צחק ויאמר: הט אזניף ״מנע ק־ורף מבכי, מדמעה.עי/ניף: "צדיק מצרה נחלץ, שלם הנהו, ־־ I •זר;•;זי t י "ויבא רשע מער)ש דרכיו תחתהו״! 2