Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 8

אשר יס33 הסרת השער משרשיו יקמז 3ע3ר זה נתק. והקדישם, מליצה לקומה מ3ע״ח המיוחדים לקר3נות אשר יוקדשו לשני השמיטה. ד' עד מתי׳ מוס3 למעלה ור״ל למה תשכין אלה הרשעים 3צל האושר, תן להם פפעלם ותהי ידך 3הם להתנקם כצאן לט3חה, והאדמה לא תשס מרעת יוש3י 3ה. ששתה, ר״ל עד מתי תססה 3המות ועוף 3עון אלה המכחישים 3השגמת ה״ית על נרואיו אשר יאמרו לא יראה את אחריתנו, ויען היות 3מקום אשר יכלה ד3ר מה שם סוסו, הושאל שורש ססה 3עצמו להורות על הנליון, ענדען. ה׳ כי, תשו3ת ה״ית על שאלתו, ור״ל כמו שהרן עם אנשים ונלאה 3חצי דרכו לא יוכל להתער3 לרון את הסוסים קלי רגל יותר מ3ני אדם, כן אס לא יכלת לעמוד מ3לי עזרתי נגד אנשי ענתות קרו3ין המ3קשיס נפיך, ותחש3ותיהס להרע לן היו נעלמות ממך, לולא הודעתי אותן לך, איך תחשו3 לעמוד נגד שרי יהודה הקמים עליך אם לא אעזרן, ואף ני לדעת דרכי ול3וא 3סויי נאוסן הנהנתי העוצם 3נלל. תתחרה, פעל תחרה המרו3ע יורה על ההשתדלות 3מאמצי נח להתער3 עם זולתו נענין מה לעסות דנר ט וי תמנו, וועטטצוייפערן, ודומה לשורש חרה, ני אם תשוקת הקנאה העזה על זולתו והתאוה להתסאר עליו תחמם נופו עד כי יחר אסו ויעלה עשן ׳ כמאמר האשכנזי, ער ברענננו פאר צויי־ פער נצזן צזידףעגד עטווצוט, וכן יאמר הע3די מתחרה, כמו /י אתה מתחרה 3אח (לקמן נ״3) ר״ל משתדל להתפאר על זולתך 3עצי ארז היקרים אשר 3הם צפית ארמונך. 3 א ר ן שלום, תואר לענתות עיר מצער אשר מט3עה להיות יושניה שלוים ושקטים יחד, תחת אשר נעיר גדולה תקנן לרו3 קנאת איש מרעהו ומשטמה. אתה,נלשון תמיהה וחסרה ה״א השאלה—3גאון, כאשר יגאו מי הירדן ויעלו על קצותיו לשטו» כל אשר מס3י3 לו, ווען רעד יוזרדתן צ1גנש«י!?ט תונד!יך ערוזעבט ולדעת רש״י ושאר המנארים גאון הירדן תואר לשפתו 3ע3ור היותו גנוה ממימיו, והוא מלא קנה ונצה ושם ישכנו אריות וטורפים, והוא כנוי לירושלים עיר הומיה אשר 3ה אין הנ3יא נטוח מרדיפת שרי המלך אס לא ד' יעמוד לימינו, כאיש אשר איננו 3טוח 3ס3י3ות הירדן מחיתו יער השוכנים שם. ו' ני, נאור משלו הקדום. מלא, בקול מלא וחזק; וניס פא|!ער טטצזרקער נזטיונוזע, נמו רוח מלא מאלה 1 למעלה ד') והנמה, אף ני יקראו אליך נקול לנוא אליהם וידנרו אליך טונות ׳ אל תאמן נהם ני שנע תוענות נלנם עליך י וי״ת נהפך, יאמרו עליך מילין נישין, ר״ל מאחריך נאשר תפנה עורף ללכת מהם ידנרו רעות עליך וע״נ אל תאמין נהם, אס גס נסנין ינחשו לן וידנרו לן,טונות, ני כן דיך הנוגדים והחנפים. ז' ע ז נ ת י, הכוונה נחנור דעת רש" י ורד״ק י יעיי״ש : צרתו וצרת הכלל היא כעין נחמה לו לאמר; מה לי להצטער ולהתאונן על עזינת נחלת אנותי אחרי ני רנה העזונה 3קרנ הארן וגם על אויני נפשו תענר נוס התרעלה ני כל האין תשס, וכן הוא מתולדת כל אומלל וקשה יום, ני נתחלה יתאונן על רוע גורלו ואח״ב ימצא נוחם מעט נהעלותו על רוחו כי גס זולתו ישתה נום חמת די. ידידות, שורש דוד יורה לדעתי על מדרגת אהנה עזה גשמית נמו גרוה דודים, ואחי הא3 או האס הקרוג יותר לאדם משאר קרוניו ונאהג ג״כ ממנו ענור קורנתו הזאת יותר מהם, יקרא דוד, נמו נל' חז״ל יקרא ח33 מן ח3ינ המורה נ״נ על אהנה חזקה, ושם ידיד וידידות נהוססת י' ס״הת יורה רק על איש או דנר הנאהג נאהנה חזקה נענור סנה ומעלה