Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 94

— 94 אשר עמלו 3ו כל המ3ארים , רש״י פירשו מיועדת ומיוחדת לאיש , ואיני יודע לו ומיון;מקרא ע"פ, ונם הרמנ״ן נדחק מאוד ופת;: והיראה לי פי הוא מלשון;ימי חרפי;ימי נעורי פו', ואמר הכתו; שהיא שפחה גערה לאיש , ידוע כי הסלנם אשר היא משרתת את האיש וישנ; עמה תקרא נערה לו, ני גס פל משרת האדם יקרא נערו ונו', והיא נחרפת שנעשית נערה לאיש נו' ע"נ. ופל קורא י;ין ני אי! דמיון כלל;ין זה לזה, ששם הוא הפונה;ימי הנערות על ימי ה;חרות והצעירות, ואין נופל לומר ני עי שנעשית שפחה ונעשית נערה לו לשמשו תקרא נחרפת , כאילו ש;ה לצעירותה ואחרי;לותה היתה לה עדנה, ונעשית רנה;שנים? וראיתי שגם הר; רנה״וו ה;יא;;אורו ד;רי הרמ;"ן ז״ל ופת; ואין נחת;פי' זה , והגי* דנרי הרשנ״ס שהוא נמו עם חרף נפשו למות ופן נחרפת מסורה לאיש נו' ע"נ < וסיים ודנריו נכונים, והוסיף עוד ופת; ואעפ״כ גם המלה לשון חרפה ופן נימי חרסי, ני הילדות והשחרות ה3ל ומרנה סכלות , ופן החורף נגד הקין, ולפן נל מסירה של חרפה ונזיון נקרא חרף, חרף נפשו למות. ש;זה וחרף נפשו למסור עצמו למיתה שלא לסגול שענוד צר׳ ופן פאן לפי שנמסרה לענד לנזיון שיולידו ולדות שישמשו את הר; קראה נחרפת ע"נ. ונאמת לא אדע לנוון דעת הר; רנה״וו שנלל גם הפי נימי חרפי נהנלל הזה , ואתר ני הילדות ה;ל ומרנה סכלות , ואיו; אמי מי יהנני כירחי קדם ונו' נאשר הייתי;ימי חרפי;סוד אלוה עלי אהלי! — וניחת לסי דנריו שהכתוג קראה נחרסת לסי שנמסרה לענד זה לנזיון, מדוע נאמר (שמות נ״א ד') אם אדוניו יתן לו אשה , ולא נאמר אס אדוניו יחרף לו אש ה , ני גס שנו יתן לו האדון אשה למען יולידו נניס לשמשו? אפן לדעתי אין צורן לכל הדוחקים האלה , והפונה נזה שהיא כנר נחרסת לאיש נמו שאמר הכי ואל אשה וגו' לא תקר; לגלות ערותה, וכן אמר גס פאן ואיש כי ישנ3 את אש ה וגו' והיא שפחה נחרסת לאים, היינו שכנר נתגלה ערותה לאים אחר. והפתו; קראה פן פה;פונה להגדיל המיון שהיא נ;ר נחרפת לע3ד ומוי , להגדיל הגור והסוג ולפעול על נפש האדם להרחיק עצתו מדנריס מתועניס והוא אמת לדעתי, וכן זנולון עם חרף נפשו למות יפה פי' הרד״ק ואחריו הניאור חרף לשון גלוי שגלה ופרסם נפשו למות, ונצירוף גס דעת הרישנ״ם תת;אר הפונה האמתית , ני נזה אשר יגלה קלונו;קהל ינוין עצמו לשימהו לחרפה ולדראון עולם . היוצא מפל הדנריס שנתנתי;הנדל העניניס הללו, שהנושה תוכל להיות נלי כלימה , רק שתוכל להתפשנו ולהתגדל עי להכלים — והכלימה לא תופל להיות נלי;ושת, אן לפעמים תג3ר כל פן עד שהנפלס נם נרגע הראשונה לא ירגיש כלל את הנושת ני הכלימה תנסהו מיד ותעשהולאין, ■ ושניהן הן עניניס מצטרפים לדנר חון מהם , והאדם יופל להתנייש ולהנלס מעלתי' גס שלא ע״י אחר, רק ע״י מעמלו נגד החנרה וע״י מעשיו — אכן חרפה עיקר הנחתה כשם עצם הרוחני על דנר מתוע; ומנוזה , ואין אדם געשה לחרפה אצל עצמו, רק מאחר — משונאו ומאוינו, או גס מאדם ישר ע״י מעשיו הרעים ותכונותיו ומלותיו הנשחתות, ואשרי לאיש אשר לא נסה גס נאחד מאלה השלשה׳ . ושומר נפשו וננודו ירחק מהם . —? יעקב בורק מ^בוי. i 1 I » /