Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 95

i I ( — 95 — ' גמול האדם. Biblisch dramatische Scene von Joa. Jacob Unger in Leipnik. *) (המשן ממחנרת העשירית דף 0״ע) . (מקום דשן ושמן בגן העדן, כל1 מגרים חרשים נם ישנים יפיצו דה יקר, לימינם חבצלת השדון עוטפת ארגמן עומדת, ולעומתה השושנה— בצבע רקמתים, ורוח אלד,׳ם מרחפת הנה והנד, לרוח היום , והוד קולו ישמע בקול עלה נדף מבינות לברים). (הקול, האדם, חוה, הנחש). הקול (בלאט ונחת) איכה? האדם (ברטט ורעדה) מהלאה מרחוק כקיול מצערי גבר כנשר.קל המרוץ ישא אבר ובקול -ערי בלכחיו אזני שמעו : 1 ״ ־־ ודן t; ־ r י׳ זולתי קול — עקבותיו לא ניורעו. בשרי אחזה— בושת פני כסתני לבי הכני — פלצות בעהתני — אחור נסוגתי ואירא מגעות ׳ ואשב לי הרתק כמט הוי;קשה: סן אהיה לקלס — תראה ערותי פן אשבע כלמה — תגלה צמתי. ד,אבוא בלבוש שק לפני ה־ור נורא? - ארגמן אין אתי,עשיות מנו חגורה כאשר לי יאתר, לי מבחר דרצורים לחגור אפוד בד עם שוהם וספירים. לכן נחבאתי תחת קוצים כסוחים בסתר ן$בתי — בין רןרול ושיחים - (ההמשן נמיזנרת הנאה)