Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 56

56 ע״פנראה לדעתי שההצטרפות נן היא. השס בשורה לא הונח נחשי חסנו יניס*) יק על שמועה טונה , אולם על שמועה נאנרינט, איזה שתהיה , נמו ני איב חיל אתה וטוג תנשי (מ״א ד') מנלל דאמר טונ ש"מ דגם יעה איתא , ני אס יהיה שיעור נשויה יק שמועה טונה הלא יהיה ונשר תנשי, וטוג אן למותר הוא, וזה ידוע ני שמועה טונה תדשן עצם ותחיה הנחות , ולהיפך שמועה רעה תדנא ותינש גרס תינה יגון ואנחה והנחות תאססנה , ונן הוא אחר שמועה טונה תדש! עצם (משלי ט״ו) ונן נגמיא אדהני אתו פרוסתקא עליה מיומא (גינוי ן נ״ו ע״נ) ונו', ונהיות שהפיעל נעגרית מורה לפעמים היפן הענין?מונן נמלה , וזה נפעלים הנגזרים משמות ד"מ דשן אשע , וישנו את המזנח (ויקרא ד') ענינו הסית הישן ענטאשען, תנואתו תשיש איונ ל״א , ענינו עקירת השישים ענטוואורצעלן , ולפעמים ינוא גס נננין אחד על שני האופנים ניושר ונהיפן ועולתן יישנה סלה (תהליס) שגס הוא נפיעל וענינו, צו אשע מאנען, ותשיש שרשיה (שם ס׳ י') וענינו הנה שורש וואורצעל שלאגען, אמרתי שהפיעל נשי הוא מן השס נשר וענינו אס לשמועה טונה נעפליישען, גוטע נאניינט גענען, ני נשווה טונה תינה נשר, אס לשמועה רעה, ענטפליישען, שלענטע נאנרינט גענען, ני נשורה רעה תינה דאגה, והנחות תנלינה, וזה על דרן וישנו, ומזה השם נשירה נאנריננו, גם לטונה ניושר, גס לרעה נהיפן , אן אם ינוח השם נשורה נלי שום תואר, אין נודע אס הוא לטונה אס לרעה, לנן הוסיפו את התוארים טונ או רע — נ:ה דעתי נענין הזה ידידי — ועתה הניאה ננור נתינתן ונחנה ננמצרף , ושפטה 1 נחנמתן והודיעני משפטן עליה, ני יקר נעיני הענין הזה. ב) הנה אם נעיין I נהנתונ מי ננס ירא ד' שומע נקול ענדי אשר הלן חשניס ואין נוגה לו ינטח נשם ד' וישען נאלהיו(ישעיה נ' יי) נראה שנולו נספר החתום ואין יודע מוצאוומניאו. | אחת ני רנו דעת המפרשים נמו רנו עליו, חן לא נארוהויסה, זה יאמר ננה וזה יאתר ננה , והנין אין אתי לדעת נלס . המנאר ז״ל והחנס צונן ׳פרשוהו, ] מי הוא אשר התהלן את ר', מלותיו שמר ולקול ענרו הטה אוזן, אן נתשנה ילן, j האסלה תסוננהו ותנתירהו. ונל תתנהו חפ י, אז ינטה נשם די. אן אין האמת אתם , ני אס תארהו הנניא נמעלות טונות ונננדות נאל? , אין יאמר נסיסיז וקרת אשר ישען נאלהיו. הן אם ירא ו' היה, נקול ענדו שמע , נאשר יתארהו נרישא דקרא , לתה קרוהו הרעות האלה והצרות לא נתנו מנוח לרף רגלו? על נ! נראה לפי דעתי הקצרה — ואלהיס יתן אשר לא אחטא תדרן האמת , נהיות שיווע זאת ני דרן הנניי* שהנפיל רעיוניו נתלות שונות, למען המתיק ננואתו נאזני שומעיו, עד אשר החלק הראשון מנל הנתונ ידמה אל השני והשני אל הראשון, ולמה יגרע הנתוג הזה מנל הנתונים!' ע"נ נתוח הנתונ נן הוא : מי ננס ירח ד' — שומע נקול ענדו — אשר הלן תשריש )' ינטח נשם ד'— וישען נאלהיו ואין נוגה לו! — ואס יהיה הנתוח נן הלא יצא הנתונ נקי נלי שוס תנשוג ושעורו: הנשמע נזאת אשר ההולן נדרן ישר ושומע נקול הנניא שהוא ענד ד', *) וניניהם הרג אנרהס שמיעדל נ״י ת״ג וגס ראיתו ממשלי תקומם נגדו. קורא נעים, אל תאשימני נמתפאר נדנרים לא לו, חלילה לי תזה, נה יתן ד' לי ונם יוסיף, ני לא ראיתי את הסתר נ״י עד תמוז תר״ז ואגני נחנתי וינחני זה ■שגה תמימה .