Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 33

33 ני תציירו לנו סנה נסנן יעמיס יעוגנו עליה , עומדת על מיפוי או נגעה קטנה, ירוח צת חופף עליה ויסמיע קול דממה דקה מעלה נדף, לו ראיתם הסנה נה יפג איש יפראל לדנרון ני נסנות יפנו נני ישראל נצאתס ממצרים, הסינותס עינינס «מנה — הסנה הטנעה ננוץ ונטיט היון , ני נמקות הזה אוה אים ישראל למושג יו ■ קירותיה מענפי ען ינש י מקולעיס נסלי חורי ערונות להם על הגג נל ימי לשיה , אפר פתו אפרוחיהם עליהם ועופות גיתס ימצאו שמה קן למו, ועל ח ג זמן שמחתינו יעשו מהם קירות להסונה, והמה מלאים צואה נלי מקום נקי, והשלחן אשד לפניהם מעדו אשורי ו , או קרם עליו ילושו ועשו עוגות מצות יניחו על יזניות ויאנלו עליו נחפזון« ונה יתנאו לפני אל נמצות , ני הוא אלי ואנוהו, ני «נקיות לא ידעו גני ארצנו, ננל קריה יונרו חוצות מופנות גני ישראל ני מגואלים למה . ניחונות יהודה לא תנואו, אס לא תסתמו נחירי אפנס, לפני גיתסשוננים תלי תלים אשפה , נדומן על פני שדה , גם תגן רג נמו מדמנה, וטיט חוצות , ו«מושלי ארן ינופו להסירם למען לא ישלחו הזמורה לאף נל עוני. ונה נמדות לנפש נשאתים הם, אוחזים מעשי תעתועים, נל איש גונה נמה לעצמו ויאמר: «ל ישרו מעיני לעיני, ורק ננן אדם גילהו יתן דופי, יעמוסו עלינו מצות אשר לא נתונות נספר תורת משה. ־־ משה מחוקקינו! לן רד משתים חניון עחן, ני שחת עמן — נל איש ישראל יחדש לו הורה חדשה ננפשו ונמחשנותיו, והיה מספר אנשיו מספר תורתן ישראל, והמה נוטים עלינו הריס לקגלס . — אדון מאור עינינו! חיי רוחינו! איש אלהיס! ■שא נא לפשעי ני הרגזתין, לא למען נל נית ישראל קראתין , יגל לגן ני לא אלמן ישרחל מחנמיס ואוהני מדע , ויש ים ננו ידע נרן ד' נחנמות ומדעות מעוטרים, וגס רניס על נדינות יקומו, צדקת פזרונס יידע ניהודה, ני המה נדיני עמים, אג ליתום ותומן לאניון, ני יראו ערום יייסוהו ננגדיס, יתמנו חולים על ע רשם, ומנחם יפחדו נעדם להציל ממות נפשם ולחיותם גרעג. גס נתון עדתינו נל נלי השלין נליו הרעים, התעוררתי נהם רוח נדינה , ונפחתי רוח חסד וחנינה ואהנת אדם נלג עשירי עם , והגית חולים אשר מיתי אני ורעי, הוא נית מנוס לנל איש ידוע חולי, והיה האיש הונח נמנאוג מגע ימי אדם מפול למשנג, ונא אל הנית הזה וחי, ני ד' היה נעוזרינו וננה אנית - ולא לשוא עמלו נוניו נו. — ומעת אשר נא הנהן הגדול מאחיו הרג גנוד מוה' אנרהס קאהן נ״י להגיד מישרים ומורה צדק ללנוג נית מחוז ארצינו, אשר הוא וראשי העדה אנשי מופת עשו נתי חנון ונית תפלה עומדים על תלם להלל האוד, האציל מהודו גס על עדת ישורון נעירות אחרות הפין אור תנונתו, יהחנמה הולנת ואור עד ננון היום . אשרי העדה שננה לה נאה דורש ונאה «קייס, ונתנונות נפיו ינחם נאורח מישור ל רק למען אלה הנקראים חסידים ׳ יהמה חסד לאומים וחרפת ישראל, אשר הרנו לנו תורות וניהס מהגלים וחלומות הרנה אין קצה , עושים מעשי זמרי וחנקשים שנר נפנחס, ולמען אלה הנקראים נימדיס ולא למדו מוסר. (בא) אשר אין להם צא נתג ולא לשון, המה אשר הנאישו רוחינו נעיני העמיס , ונענורם גשנע חרפה ונוז ולעג השאננים , ני ישאלו מה שנוהגין לעשות נפרה 3ערנ יום נפורים לשחוט תרנגול על נל 3ן זנר ולומר עליו פסוקים , יש למנוע המנהג. הרשנ״א נתשונה ואו״ח נשם הרמנ״ן. (בא) הלומדים המה ת״ח שאין נהם דעת מניצה טונה הימנס,