Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 32

מורתי עם הטלית צוו מצוחצח כשלג, והיא לו נסות עמים, צפוי ראשו כסף 3עטיה רת;ה , ל3י ידמה ני הוא אחד מצ;א מרום;מרום , זך הוא כיונק נחיק אמ ו אשמע אותו אומר לפני אל מחוללו, יתפאר 3י ני חפן 3י, אמרתי זה ישראל אשי;ך יתפאר אל, ואך הולן־ 3דרני אל הוא מד3יק 3מדותיו, מה הוא רחום ונו' ואחרי תפלתו הנה זה האיש נהפך משה נאלמה לדוג שכול, לא ירחם אדם , עושק שנר שניר , שונא אחיו 3ל3ו, שמח לחידו, יע3וט ע3וטו, נותן נספו 3נשך ועושה עול..(IT) אנחנו אומרים ושוגים;תפילת נעילה : למען נחדל מעושק ידינו, וזאת תשו;ה אמיתית להיטי; עס 3ני אדס עם כספו, לעזור דלים , ולעסוק;אמונה;משאו ומתנו. (יט) והמה יחש3ו 3ו כי עם הסליחות אשר אמרו, או נלו תפילות דוד;ן ישי;יום אחד ולא ה3ינו אן) מלה אחת , 3זה סר עונם וחטאתם תכופר.— ראו כי;צדק אמרי אשר החודש תשרי הוא נותן יד למשוררים ולמליצים לחשו;;גדולות וננפלאות , ־ ונם הוא יוליך כל חסר ל; שולל. אתם המשוררים;ארן אשכנז, לו הייתם פה לא רפתה רוחכם יען יגעתם למצוא ד3ר עליה לשיר , אתם תשירו על העלים ני יגוזו מענפי הען, עת הסתיו יפרוש מנמרתו על הארן, תתארו לנו איך הרוח יצרור;כנפיו העלים הננולים ויזרס לכל סאה . יסערם ממקומם , פעם 3רחו;ות פעם;שוק , יחחז אותם ויהדפם למרמס רגל. תאחרו ני;;וא חורף ימינו, המה ימי זקנה ושינה , גס כחותינו ינליון. ואחרי;לותינו יפזרו עצמינו לסי שאול — אס פה חייתם ותראו;ער; יוס כפורים הנוצות מהעופות הנשחטים להיות נפש תחת נפש, למלא 3טןגסש החוטאת תמית עוף לא ידע חטא. ובכל מדרך רגלינו נוצות יסוערו כמון מגורן, והעם אשר אנחנו שוכנים;ו, ילעג ויפטר;שסה לנו, אז שרתס או נשאתם קינה . מדוע לא נשמע לדורי איש רם ונשא : שר וגדול;ישראל הוא מאור עינינו הרשנ״א זצ״ל , אשר מנע המנהג הסכל הזה;עירו . (2);ארצינו הארי כארי התגנר ויסד לחק ואמר ני מדקדקים לוקחים עוף לבן להל,ין חטאם . אתם אשכנזים , לו ידעתם מסגולה הנפלאה אשר המציאו נארצינו לננס כתמי עונות וללבן חטאם;;שר העוף ני יאכל, או;נוצות לננות הנשלכות;ראש כל חוצות, אז השתוממתם על נינת אדם כי גנרה I ואתם משוררים, ואינו מנסר על שאינן שנין. (יח) עקירה שער נ״ח, שאין צריך לומר שהאדם נשיםו; פניו אל הקיר , מתראה כורע ומשתחוה מתודה ומתפלל, ולנו שקוע;מצולת מחשנות עסקיו הזמנים, אשר הוא פונה אליהם יום יוס, שענודתו נכריה וזרה, גם תפלתו תוענה,;חינות עולם סרקכ״ט : תכיר נזני מתלוצן מרצן עוז; דלים ותתענה נצום ונכי, תקלל מקלקל מחשנתו, מכלכל אמריו,;ל תשסות שלום לשסתים נעות 3לנ רחוק . תשנא מעול וחומן גס ני יר3ה תפלה. חו״ה חשנון הנפש: וכשיתפלל המתפלל;לשונו ולנו טרוד;זולת ענין התפלה, תהיה תפילתו גוף;לא רוח וננמוהו נאתר יען נגם העם הזה נסיו ונשסתיו ולנו רחק ממני — ישעיה א' גס ני תרנו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו — תהליס ע״ח ויפתה ו נסיהם ונלשונם ינזנו לו ולנס לא נכון עמו. (יט) יחזקאל ל״ג הנול ישי; נזילה ישלם . א"; י״א אס און;ידך הרחיקהו, יונה וישונו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר נכסיהן. 3ת״נ אמרו כל המקנל עליו עול ר3יה תק3ל עליו עול שמים וכוי אני ד׳ אשר הוצאתי אתכם ממצרים , על תנאי כך הוצאתי אתכם וכו'. (2) או״ח סי' תר״ה ,