Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 26

26 אם אמרו וספרי מי גד׳ אלהינו וגל קראינו א^יו, אליו ולא לחוותיו! ואיו אקרא 3אתי לתלותן ונפש מרה. אם הוא כאומד ח״ו ואתי להניא עליי חולק (ראה שסת אמת שורש חלה) ואם אמרתי אחסום סי ואגצור על דל שסמי מלאמרם, מה אענה לדורי קו וישר שק3לה 3ידו, שמי שאינו אומרם לא יארין ימים גלל! ,(1) ונחדש הש3יעי ואחד לחדש יום תרועה לנו, יום הרת עול0) נאמרינו נתסלת מוסף :ה היום תחילת מעשין, תורה לוה לנו משה, מורשה לנו מסיו למשרתו יהושע, וממנו לשופטים עד אנשי כנ״הג, והמה שמו ופינו התפלות אשר נעתר לאל ויום הקדוש הזה , וקוטנם סו33 על מלניות וכרונית שופרות, ני מוקשים אנחנו אשר ישפוך ה' את רוחו עלינו, וינידו גל יוש3י ת3ל ני ד' ל3דו מלן נל האין, ואז יעשו נל העמים אגודה אתת ויטו שנם אחד לעודו, ואומרים ומאמינים אנחנו ני ד' זונר מעשה עולם , ילרי איש ועלילות מלעדי נ3ר, אין נסתר מנגד עיניו להסתר שם פועלי און, לכן גם ומסתרים, אס ני אין איש נשמר לעוור מלותיו, ואין שנחה לפני נסא נ3ודו׳ הוא זונר נל המפעל, אף אם לא ינתו וספר זנרונות וחרט אנוש . ואנחנו מאמינים ני הוא נגלה עלינו וערסלי טוהר, וירד על הר סיני ללמד לעמו תורה ומלוה, והשמיעם הוד קולו ודורות קדשו מלהוות אם, וענן נוד ווקולוח יורקים עלינו הופיע, ונל איש נווו ילוו והתפללו התפלות האלה , ויתעורר להאמין שלש עיקרי הדת נפי אשר הורנו ועל העקרים (מאמר א' ס״ד) עם מלניות הורגו ני ד׳ תלן נל הארך ורא ומנהיג הנל וחכמתו וטווו, וזנרונוא) ני הוא זונר וגומל טוו לשומרי מלותיו ומעניש עוורים, וושוסרות למדו, ני התורה הקדושה הנתונה וקול שופר הנחיל אל ליראיו להיטיו אחריתם ושני עולמות . ואשר אנחנו ממליכים מלן הנווד , לכן אנחנו מתריעים וזה היום להודיע ולהגלות כי תלן כל האדן הוא לו מצוקי ארן מאוד נעלה. (T) ועל ני נו ויום נורא האדם לנן מתריעים שיחפש אדם דרכיו וישוו לד' ואמת וותמים (N) והנני עומד ווית התפלה מקום קדוש, ואחשוה תכלית יום הזכררן נמו שהורונו החכמים . רעיוני מלאים חרדת קודם מרוממת אל אשר אסם ולתו) ואין עמו אל ננר, יגוה לוי ודרכי ד', אתהלן וגדולות, אחשוו ויקר תפאיה נורא עולם, ורני לפניו ינרעון, אף ועמדי ישר על רגלי, וכל קרוי יקדישו את שם קדשו, ואני מאמין ני הוא לבדו וחכמתו וינלתו מנהיג העולם ושופיי תנל וצדק , לא ישאל ועצה לשום נורא, ני את מי נוען וינינהו, ד׳ לואוא ואין המתפלל לרין שיזדקקו לו מלאני השרת להכניס תפלתו לפנים יי!! הפרגוד. (0 ודורי ו״ח א״ח סימן ס״א וז״ל וא' היה וזמנינו שהתחיל לוטל מלומר קרוו״ך וקהלתו ולא הוציא שנתו, ושם שני גדולי הדור נענשי וענור שנטלו לומר סיוטים וקהל שלהם , והיטו שאל ותכונת הרונים , מ' ו הגיד צו שנעוור זה נענשו? — (?) נאמרם ז״ל מלכיות נדי שתמליכוני עליכם. ספרי : המלינהו תחלה ואח״ג נקם לפניו שיזנר לן ונמה ושופי - (11) שלישי למורה ס״מג, כן ראש השנה יום אחד מפני שהוא יום תשווש והערות וני אדם משנחתם, ומפני זה יתקעו וו ושופר ענ״ל. עקייש שער צ״ה . ר״ה הוא יום זנרון שמזכיר מה שעתיד האדם ליתן את היי( על נל מה שגצטוה עליו, ראה וספר התורה ופילוסופיה תכלית יי6.