Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 25

— 25 »נאם נ״י ׳ אשר לא תשקוט ולא תנות עד הוציאן לאור ד3די וזגמיס וחידותס, האם תאכל פרי מעלליך? הן נל אוה3 שפת ע3ר יכבדך, ויע3ור שמך 3הדרת קודש על שפתיו, יען תציל שפת קדשינו מנשיה , אולם היוש3 לאמתחתן הכסף תוציא מחירו? לא! לא תלין פעולת מעשה צדקה כזאת 3ת3ל הלזו; אן 3ל3ן גו צדק ילין תמצא עק3 שקידתן , עוננ ושמחה, נודעו רק לפועלי נוו3, וזרים לעול, ולאלה אשר תחת מעמם מטילי נסן> ישנ3ון, ולא ידעו מנוחה נזרועות המדע ני טו3, וחכמה לנטוע ני נעמה . ־־־ ואחת אשאל, מה אומר ומי£ אנתו3 עתה אחרי אשר הריקות׳ נוס חמתי על הר3ניס והמלמדים במשכיל להזכיר ומשפט אמה , אך שמריה מצו ושתו, ועל מי לא ע3רה שוט עט ענדתי על נל שורש פורה רוש ולענה הרימותי ידי והנפתי עטי לשרשם מתון גני ישראל i ועתה מה השאיר עוד להגיד או לנתו3 — האח! חמותי ראיתי אור! יגעתי ומצאתי, יש לי ר3 לנתו3, הן נעת חרש תשרי, החדש הזה יתן מקום למחשנות שונות. 3כל נפש ג3והה אשר מלאה דיעה יעור רגשות נשג3ות, וננפש נ3ער מדעת יחדש כל מחש3ת פיגול ואמונת שוא . — 3טרס ניקר הולם שער ודופק על דלתי, משינת תנוחה ומתוקה יקיצני ל3קם r סליחה על עוני ני ר3 הוא . 3וקר 3ני עתי עורכים שוע , 3וקד יקדמו פני ד' הצדקה ולנו 3ושת הפנים. הי3ושו 3ני ישראל מדרכיהם , והיםו3ו מרוע מעלליהם? זן 3וש לא י3ושו ולהיט3 לא ידעו. ישונו — י3ושו רגע — ואחרי שפון שיח , ואחרי ספוק על ירן, נש3 על קיאו יאחזו תוע3ות נפש ישרה, ויאמרו זכינו ל3גינו, טהרנו מחטאינו•/ גי רחצנו 3מי מקוה ננאשיס נשרינו (J) וענינו על סליחות עמקי שפה ועלגי לשון, אשר מחנריהן לא ידעו ד3ר נן. (ר) וגס יפשי יודעת מאוד ני השגיונות אשר עלו והשתרגו על סליחות ופיוטים ר3ו ייספר וחטאו נגד הלשון ודין הערוך. אין אתפלל מכניסי רחמים הכניסו יאמינו, אם ידעתי ני אין גלעדי ד׳ יוש3 תהילות ישראל ושומע 3כל קראינו אליו? (ה) ואין אתפלל נא כל מדה נכונה, או מדת הרחמים עלינו התגלגלי, אמרו ז״ל אדם שיש נידו עני רה ומתודה ואינו חוזר נה , דומה למי שתופש שרן נידו, אפילו טונל ננל מימות שנעולם לא עלתה לו טנילה . (1) כאשר העתיר דנריו הרד״ק נשורש עתר לאטור שפתינו מלאמר הפיוטים ני מחפיאות על ד' דניים אשר לא נדת , ומחנריהס חטאו והחטיאו הדנים . וגס הראג״ע על הפסוק ני אלהים גשמים ואתה על הארן על כן יהיו דנרין מעטים, נזה לעג ללהג דנריהס יגיעת נשר . וכן הרמנ״ם והשל״ה המניא דנריו אמרו ני הרנו נתואריס ונשנחיס לאל אשר דומיה תהלה לו. משל למרגניתא דלית לה טימא . והגאון ר' אליעזר סלעקעליס ז״ל נספרו תשונה מאהנה אומר : אנל לערן ק" ן שנים שחנרו לקונו׳ תפלות ותחינות לקונו׳ נתר לקוטי ואין נהם מחשנת חכמה ודעת מנינים נלי תואר ונלי הדר, ולשון ענרי אשד גידיהם לשון עלגים כנשים זקנות נלעג י שפה ולשון אחרת / ושפת אמת נעדרת . והמחנרים האלה הנו נסנוריס נהזנרת שמות המלאכים והממונים וספירות נלי מה , ומלאכי השרת אינם נזקקי ן ללשונם המשונשת. (ה) ירושלמי גרנות , נשר ודם אס נאת לו צרה קורא לנן ניתו של פלטרין ונו' אגל הק״נה א״נ אס נאת הצרה לאדם לא למיכאל ולא לגגריאל צוח אלא צוח לד' והוא עונה, רש״י שנת י"3, 2 (ג)