Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 9

מעט מחנמת המעפאניק ועשית המומים , ע״נ הושאל שרש ספפ ושרש גלל המורה ג״נ על התנועה הסגופית נמו וגללו את האפן (פרא' נ״ט) זיי> וועלצטען הערא3, להורות על הגרמת נל דפר ופעולה , נמו אנני ספותי פנל נאש (ש״אינ״פ) איו האפע פעראנלאסט רען טחד דיינמר גאגצען פעטערלינען פאמיליע, רבן פה פגלל יתורגם דורן דיא פעראנלאססונג נמו ויפרנני ד׳ פנלליך (פרא' ל' י״ח). הודיעני, לדעת ח;״ל הודיעו ד' ממשנת אנשי ענתות אשר חשפו (הרע לו ולהאנילו סם המות יהוא הנין נעצמו מנל;ה ני יאיים הם להענש על עוגס וז״שא תתלה הודיעני ד׳ יק דין נלל תה שנדעתס לעשות לי ואת״נ ס33 שאני נעצמי הרגשתי מעשיהם וז״שא אז הראיתגי מעלליהם , ואפשר ני פעל ואדעה פה יוצא (נמו ני עתה ידעתי(שם נ״נ) שפי' הראנ״ע נמו ני עתה הודעתי) ור״ל פה, יען ני הודעתי להם תה שהודיעני ד' מהרעה העתידה לנוא עליהם מרה אפס פי וחשנו להרע לי ויתורגס יואם דער עוויגע מיר קונדגאפ, מאנטע אין איהנען וויעדער פעקאגנו, דח צייר- טעסט דוא מיר נליין דארויף איהר פעאנזיננייגטעס שלענטעם פערפאהרען נענע ן «ין . י״ט ואני ככבש , ר״ל אני נתומי פטמתי נאהנתס המדומיתיאשר הראו לי ולא יראתי מהם מאומה אחרי ני גדלתי מנעורי עמהס ננפש אשר יגודל מנעוריו על פרני אדוניו לא יירא רע מחנו, ונן היה המנהג פימי קדם ועוד עתה אצל הערניס האוחזים עוד היום נמעשה אנותיהס הראשונים , לגדל פניתם ועל פרנס ננשים קטנים נאלה רק להתענג עמס נאהניס ולהשתעשע נמנרתס הנעימה מפלי אשר יעלה על רוחם לשחטם ולאנול פשרם לשנעה (עיין מזה ש"3 י״פ) ונפש פה נקרה אלוף י״ל מלומד ומורגל להיות תמיד נתיק פעליו, ותואריזה נאמר גם פנני אדם על האוהנ הרגיל תמיד להיות אצל אהונו. נמו אלופי ומיודעי ייתהלים נ״ה) ונן אלון> נעוריה (משלי פ') ני שרש אלף יאמר על ההרגל (ואפשר ני נגזר משם אלף ור״ל ירן גוזמא השנות הדני אלף פעמים עד שהורגל פו) ויען ני רונ מלאנות חרם וחושנ גם הרנה מחנמות עיוניות ולימודיות ילומדו רק ע״י ההרגל התמידי או הנפיון הנשנה פעמים רנות הנשאל שרם אלף להורות גס על הלמוד, נמו פן תאלף אורח ותם (משלי נ"פ) יובל לטבוח , יען ני הלינת נע״ח לשחיטה אינה פרצונו, ני פהפן מדי ירגיש מאותה מהרע הזה המעותד לו יאלצהו הפחד לשו3 מהר או להשאי פמקוס שהוא שם ורק מיראת נוגשיו יונרח פחזקה ללנת אל פית המטנחיים, ע''נ אמר פה יופל לטפוח נלשון נפעל, אפס פרצות) המלין לאתר ני לפעמים ילן הנע״ח לסי תומו מפלי הרגם קדום מהרע העתוד לו ומפלי דעת ני ננפשו ההלינה שזאת, יאמר פפגין הקל, ינשור אל טפח יפוא (משלי ז') להורות פזה על סנלותו שטפעיית ולהמשיל אליו הנפיל הנפתה מחלקת לשון ננריה . ולא ידעתי, ר״ל יע! לא ידעתי תחילה תאומה ממחשפתס הרעה, ע״נ נדמיתי נננם אלוף י׳םוננ לתומו נחיק פעליו ולפתע פתאס יופל פע"נ לטפח . ע׳ן בלחמו, ר״ל ען נפריו, ’י גם פרי הען נמו נל תאנל אשר יאנל יקרא ננלל לחם, ונ״נ פדניאל ה' ענד לחם יי על הסעודה פנל ל (ולולא יראתי הייתי אומר ני שורש לחם נננין הקל יורה רק על העתידה על נפשו נגד האויג, פערטהיידיגונגסקריעג, נאשר יורה ע״ז גם הנ׳ (שופטים ה') ינחר אלה ים חדשים אז לחם שערים ר״ל פלנתם אחרי אלהי ננר הונרחו להלחם ולעמוד על נפשם פשעריהם נגד האוינ מהצי הצורר להם, ויען ני האוי3 היותר גדול לנפש נל אדם הוא הרע3, ורק המאנל אשר יאנל מתנגד לו ונונשו ע״נ נקרא האונל פנלל פש3 לחם ׳ (גליינזאם אלם פערטהיידיגונגסתיטטעל געגען דען הונגער) ורק נעפור היות הפצק הנאפה פתגור רו3 אנילת פני אדם אשר ממנו