Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 8

Exegese vvn 3. I. Pollack, Oberrabbiner in Lrebitsch. ירמיה ט״ו ■ 0ה בירידי, מאחר הגניא נשם ד׳ על ישראל ר״ל מה יחפלי עתה 33ואס אל 3ית מקדשי להתפלל או להקריג קררנותיהס, הלא רק למען יוכלו לעשות אח"נ 3צאתס החוצה מזימות רעות ר3ות ותוערות, ו3שר קודש מהקרנגויז אשר יאכלו יוזש3ו כי יסיר מעליהם עונותיהם, וחטאתם יכפר, למען יוכלו עיי עליזים ושמחים להוסיף להרע מ3לי עצ3ון רות ותוגת ל3 (דומה לחה שאמר למעל£ ז' ט' י' המו3 רצות וכוי — ויתורגס : וואס ווילל מיין פרייגד אין מיינעם הואע וואם אנדערס, אלם רעכט ניעלע שאנדטהאטען פעראירען: ראם הייליגע אפפעי פלייש זאלל א3ער אללעם וויעדער פערווישטן, אום זין דאן זיינער ראזהייט וויע־ דער כרייען צו קעננען. ושנוי הגופים מנסתר לנוכת וממין זכר לנקרה איננו זר 3ד3רי הנ3יא כנות עליו רוח י' כנודע. המזמתה , שם ק3ון נק3ה להורות על מזימות ר3ות, כי אחת מהוראות צווייג פארה געצווייג י וכן חיה היא לדעתי שם ק3ון לכל 3ע"ח נעטהיר , כמו זאת החיה אשר תאכלו(ויקרא י״א) והיה ראוי לכתו3 פה המזמהה , או 3ע3ור ק3ון 3' הה״ין הקשה על המ3טא נשתנה אחת לתי״ו, וכנוי נק3ה נחלת עשותה מוס3 על שם הקי3ון המזמתה ש3א 3ל"נ, וכן תראש דגתם (ישעי' ני) הוא ג״כפעל נקרה על קירון דגים זכרים ונקגות. הרביס־ תיאר זכר על מזימות שהן ל״נ נדרן ל״הק להחליף פעמים המינים נדנריס שחין 3הם רוח חיים . ובשר קודש, אף ני לסי דרש חז״ל מכפרת 3אתת אכילת רשר קודש (עיין מזה חולין דף י״3 רש״י ד״ה פסח) זה רק 3היות החוטא ש3 מרשעו ונחם ע׳ רעתו ונונתו להיטי3 מאז והלאה את מעלליו, לא גרצותו עוד להוסיף להרע נמו שהיתה מחשגת גני דורו של ירמיה ע״ה . זיר. רענן, דחה האומה הישראלית אשר לפנים היתה טו3ת מעללים ורק עתה השחיתה דרכה , ואש מלחמת האדירים תלהט רה מסגיר עסי״ז ד' וד3רו ממרום קדשו, לזית רענן יפה פרי ויפה תואר אשר גרק אם ירד עליה ממרום. ויצת רה להרה לפתע פתאום רקול רעם חזק אשי ר גלגל נשמע קולו למרחוק , וענפיו ישררו לשרריס קטנים כנודע מתולדות הגרק דליותיו - שרש דלה או דלל יורה רל״הק לפעמים על סגרהת דרר מה למעלה נמו דלו עיני למרום (ישעי' ל״ח) משרש דלל, ואפשר ני העני יקרא נערור זה נשם דל! אם ני עיניו תמיד דלו למרום לרקש עזר ממרומים , או להורות על שפלותו נהיפן ע״ד לשון ם גי נהור על העור — ונלשון משנה (מנות רפ״ר) דולה את החנית ר״ל מגריהה למעלה , וע"כ נקרא גם הכלי השואג ומעלה את המים מהראר רשם דלי 1 ופה נקראו הענפים העולים מגזע הען למעלה רשם דליות . ורעו, שורש רוע יורה על שרירת דרר מה גחזקה לחלקים דקים וקטנים כמו תרועס רשנט ררזל (תהליס ני) וכן רועה התרועעה הארן (ישעי׳נ״ד) התורה על הרעש, ערדרענען! המפריד רחוזק יד חלקי הארן כנודע. י״ז הנוטע, לסי שדחה אותה פה לזית אמי עליה לשון נטיעה , ור״ל ני ד' השכין אותה לפנים נארן טונה לנטח כל עוד הלכי נדרן הישרה . ,ועתה ננטותס ממעגלי הצדק והחוסר דנר עליהם רעה לנטשם מעל אדמתם . בגלל, רעגור , ולדעתי נראה יען ני האופן והגלגל הסוררים היו הכלי והמונני הראשון אשר המציאו רני אדם לסנר ולהרים על ידו רנח קטן משאות גדולות ולסרג עי״ז רסנה זאת הנראית קטנה פעולות גדולות ויקרות , וכן גס עתה נמעט אין מוכני עקסיסטירט פאסט קיירע מאשינע, אשר אין רה אופנים וגנגלים , ני התנועה הסרונית היא הראם והשרש לכל שאר התנועות כנודע אף ליודעים אף