Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 70

ארן, השפיל לראות ממרום משננו עלי אנוש עסר מן האדמה, ויפלס מעגלי 3! אדם מולעה? אפרים אמנם נסאו נס מים , אולם גם מלוא האין «ורו, השמים וסמי השמים לא יכלכלוהו, אף כי לא ימודו, ומרמני התולדה יצרו מחנרזהו׳ אף ני אין קצה ל«ו! אמנם מעיני רמקת׳ אלם תהניזינו לא נמקה; נ כל עת ועידן סאלמי!עוררי דרך, ואת אסר לא קויתי סמעתי־־הסכמה אסר נסמת רשתה נפלת. נסתים התמתנה נך׳ הסרה נרימה את צרתן הס ס יד ה, ואף את כריסך עם ד׳ אלהי ישראל; המשכילים אשר עמהם מרית נאת, קרעו את סגור עיניך! ומאורנה לראות ני יש נסים יסות ועונות ממנה ותמאס נמנרתך ואשת נרימך.־־• מנשה: סקר נזנו לך אויני נססי I אמנם נתתי לאסמי ססר כריתות ומניתי שלחתיה! אך לא עקנ אשר מסך משמור מארה, ני אס יען תמה לה כת מת נמס ותמרר את מיי כלי מסך. אפיים: ננוקר ננוקר ערס רמצת ננקיון נסיך, ופניך לתת תודה לד׳ ני הסיג לך ענועו: ה-פס, ומסן ומלן“ לא לנית התפלה לשפוך סיס לפני ד' — ני אם לניס המשתה, סמס תאכל כנפשך סיען נסר נקר וצאן תוי וגוזל, ויי! הרקח לשנרון תשתה, וננלומך ארוחתן וחשת למסמר לנך) ומסוננ נסוקים ונרתונות — ננל ממי מלד אשר ננהמה נמשנו נעיניך ני הנל יהנלו, ונאוצרות מכמה ודעת לא יתהללו—אחרי נצעך לנך הולך, הכסף לך לקו, והזהנ למשקולת ננל דיניך ומעלליך.“־ ני תקנה דנר מאת רעיך תמאן לשלמו! ונסני יצעק וישוע—שמס מפלתו׳ ואס תמיר ממנר לעמיתך, אז תחליף דנריך עשרת מונים; לא תרמם יתום ולא תחמול על דל השואל למס ירש למלאות נפשו הרענה, עת אתה תשנ עלי פיר נסר ונום יין — הגזה מכס אננדהו? — מנשה: לא אנמי ני רומי זרה לנני עמי ונפשי נקעה מהם — לא לנד עקג אשר השמן לנס ואזנס הננד, נתישיה ימאסו והנל יהנצו, רוח ירדופו וקדים יאסוסו! ני אס על שנאתם לנל דורש תנמות ותופש דעת.— ההינו נ אעיר עמהס, אס הס נקנאתם לד' על צואר ירדפוני? היפית פידם נלרי עצרת׳ אם המה לחייי ישחקו? היינקומשוד נדינתי אם המה ממרורים ישניעוני? — אפרים: כמעע תרוא השמש וצללי נשף ינסו את עין הארן— אז אל נית התענוגות הנין פעמיך, ומחנק מיק אשות הזמה, ני אש התאוה תוקד רן עד שאול תחתית—הזה חנם אאהנהו? מנשה: ני מסנשני עלתה מנלילת לייי י'פ5 עיניס פורחת נשמרות שנותיה כשושנה נפצח האניר לשמחת עיניס׳ התחת אלהיס אני לצוות ללני הפועם ני ייגוע׳ ולעויקי השוערים נו ׳שכרון? או האס קול הטנע לא קול אלהים דונר רקררנו ונחמה ספינה ענוש יעניש נל החפיר אזנו משמוע — אפרים: זאת החכמה וזה פריה