Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 66

66 נלימס סני עמס נסויטי אחורנית אלי ימיס שטסו ועורו «ימי הזמן ־— אנס הלן לגי לקרוא למטיף סקר — <3יא ד' — ולאים הולך רוח — איש היות? ה«אמ ירצני עושני ותמי מהוני מרומה לממקדםיס ומטהרים האלה למען ירגי לי!ו מומים ופרשים אין מסשר? הגזאת אישרה שניו, אם ארגה מיל איש מרמה למען ילוה ונשך? שלחתי רטן 3נסשי למען יעשו החטאים האלס שימס עלי נמל! נאים מסנן ודל לגשמי קרעים למען ילנשו המה אדר יקר ומעטס מהלה יעטו? למן היום ההוא נמתי ל החם ידה הרמיה משר פרימות, ואח מפרי הממחמדים והמקו3לים למאנולת אש; כי הלא עושיהם נמוהס גנטן שאול אם לא נוסח מאנלם ולא מנגה נצח, עק3 אשר הנידו למשאות על אל עולם דגרים אשר לא נן, נמעט נשמע סקול ני נאתי, וסנה נדגורים סגגוני כתרוני אחי ורעי נעלי נשמור וחשופי עקג ני אגיד להם חדשות ואספרם נפלאות מן הקדושים אשר גארן המס: לשוא גקשמים שעמים ושלם לאמר: ״נמרו לי זעיר למען אנוח מעט מני עמל הדרך'; המס גאומס לשמוע נפלאות וחדשות. לא נתנוני גלעי רוקי ולשאוף רוח. — "הוי עם נגל ולא חנם" I הרימותי קולי *הוי עורים ועינים יש I הן תתמהו ותתפלאו נקראפם 3 מ פרי הנניאים והחוזים ני קטרו אגותינס גדורות קדם על גגותיהם למלנת השמים וימני נסך לנל צנאס, מה נואלו אגומינו ומס הסנילו עשות ני סזנס הטו מעם אלמחוצלם אלהי שמים וארן ייעודו אלהים אחרים אשר לאאלהים" נה תקראו אז ולא תשיתו אל לגנם, ני נמוסס נמרחה חנממנס והמנלתם עשוה נהאמירנסאיש נתעג ונאלח שיתה יין שרף נמים, ואחר נל ממסך יורום, על נל גני אדם, ואף גנור תתנוהו עליון לגני אלהיס — האל הוא ני לפניו מחנתנם תפילו? התחת אלהים הוא ולא אנוש עפר מן האדמה, ני תחלו שניו לחלון ממות נפשנס, או לגהות מטרנס? לתת לנס זרע אנשים אי זהג רו? — זהג רג? עת הוא אך יניע נסינסיאנל ואולתנס תעשירהו? או הגידו נא לי, מה מצאתם גקדושים האלה ני דנקתם נהם ותתנו להם מעשר מ נ ל? הגזאת יזנה איש את ארחו, ני יגצע נצע ויאסיף מיל זרים אשר לה עמל נו, למען יקן היכלי חמד וירגה לו סומים ומרננות לווו? הגזאת יטהר נגר ני ימלא נרשו מעדנים, וישתה יין ה: קח לשנרון? או ני לא ימוש נלי מקטרתו משיהו נל היום, וענן הקטרת ימלא הגיח? הה! לא גני אלהיס המה׳ ני אם גני נליעל! צאצאי שאול, אשר הקיאם להתעות רנגות אנשים תוהו לא דרך! רקים הם מכל חנמה לעשות למו שם תפארת על שני תגל, נם נרפים לעשות ומלאנה מקנה וקנין מקרוג וממרחק, למען אסוף הון ועושר אלימו ינמופון; לנן ישנילו לשים אל תרמית מפלט למי ולהונות את העם ואחיזת עיניס, למען יפתחו לסם את שקם וגמנחה פניהם יקדמו. ארורים הס וכמוהם נל הדוק והםI הרגלים אשר יגונו אשוריהם אזימו יפסחו! נל לשון אשר תחליק אמריה למו תמק גחנה! היד אשר נת1 תתן מנאה להם תיגשי! — נמעט נמלטו מפי דגרי אמת וצדק אלה, ותגעי גי חמת המתחסדים' על פי שלחתי לשוני לדנר געגדי די, ונם את משיתי חרפתי וגדשתי; כמקלל ד׳ על ציאר רדפוני, ונעמוני ומואגי לא נתנוני לגיא וקהל די, ותקנון עיד זאת ועיניהם, ועוד לדמי ארגו "תלחשו עלי לאמרי «מי יתן וגממתרים נמצאהו ונגהו נפש, ני הלא ו׳ הדפו ויתנהו גנף מלאני שאול ואנוון". הה, ארור אסם ני עז ועורהס ני מחמת נחש קשתה! ~~