Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 65

65 |£ניו׳ ולא ינוס — ני לא ידע עול נוסת — לאמי לנדיג הוסיף לי נהנה ינהנה ני יס לאל ידו. אס ה עקרה ני תנוא אליו ותתוזנז לו כי יתפלל נעדה יי' ויהי לה פרי נטן! א) יערינה הנונל לסי מלנה ונמסת ידה, ולא יחדלחדנר יאתר: 'תני לי אלף סקל, ואגני אסתח את רחמן■! — חתם מאוח סקל נסף ®קלי נרגע על ידי, והחצי הנסאר תשלחי לי עת תפקדי ותלדי; והיה אס פקד י אותה, אן — נרנת הצדיק הולידה, וגסס נדנוה הניף נעל האסה אג ננזהו, יא°. אין, לא ישיג את הנננה וחיל נלע לא יקיא, כי אס ירחן ננקיון כפיי, י' יא נו האשמה — הה! נמה תוצאות לאים תרמית להנצל מדחי ולהמלט תיסת טמנה לשונו לו. — עוד זכור אזנור את אסר עיני ראו לי, וכמעט לא האמנתי זאת ני הסופר: אסה אתת קסת 3נ ומרת נפש צעקה אליו ותנן נכי אמיורים לאמר: "אישי חולה זה ימים רניס, ונל הרופאים ננר אמרו נואם ’יאותס ני תס הנסף — אנא הושיעני I חמול עלי אשה עזונה וחמשה נניה אסר נאקתם עולה עתה למרום סמיס, מלן ממות נפשו , ני תחת אלהינז אתה, ואל ירד נעצם תומו קנר I "הקשית מאוד לשאול' עגה חיש האלהיח "אן מאוד נכמרו רחמי עלין; לכן מהרי נא למת מאה שקל נסף, והוא יקים תמטהו ויחי"! "מאה שקל"? שאלה האשה ״מאה נסף'? הלא אתה הריאה ולא יעלס ממן ני נניתי אין, ונל רכושי והוגי היו טרף לשני הרוסאי אליל וחרשי אשחית. עד ני העוללים ישאלו ולחם אין" I 'אס נן' "ענה הקדום" "תני צי הטוטפות נטל ננד אשר ללא הועיל על ראשן משאי — והוא מוצל"! פקודתו שמרה רוחה, הטוטפות היתה להצדיק לאחוזת עולם, ונעלה — הלן נדרן נל ״>יר!!— נראיתי זאת התחמן לני נקרני, ועל שפתי נאש צרנת; מה נכספה ונם ’לתה נפשי להכות את איש דמיס ומרמה הלזה נאגרוף לחי, וצמרוט נחרון אפי שמית ראשו וזקנו; אן יראתי מחתת הנגלים השומרים לראשי אשר ישסעוני ’שסע הגדי. — הנוקר אור שנסתי מתני והלכתי אל המאיר לארן מאפליה אליי: אמנם לא אכחד ני יתרון רג להצדיק הזה עלי נל הקדושים אשר מלאה שי*רן אותם; הוא תועה ולא כמוהם אן מתעה. משגהושוגג. — ’שאר אחיו רואים סתומי עין נצלם יתהלן, אולם לננו ימשונ ני הוא מתהלן י>ת האלהיס, תחת אשר המה ידעו את דרו ד' ויעקשוה . — כמוהם יאסיף ’סף לרוג, אולם אן לחנן דלים יקנצנו׳ נרות נדינה ישניע נפשות;■ענות דשן יערים ינסה נגד: עת נני ניתו קרעים ילנשו ולחם צר יאכלו; אץלעיתת זה אה השמן לנו ולא נינת אום לו! — נח דמיונו הגתעה עשה יעשה לו נגפים ''גניה עוף לרום שמים להתרועע עם מלאכים שרפים ואראלים ולחזות ננועס 1 ׳ י.אםר היטג ייטיג עם עושי רצונו ושומעי נקולו, נן ינער אפו נאים שונה 'שתי אשר יזיד למרות רצינו, ונשוסר ירים הצדיק קילו לימי: 'העידותי נן שיום ננל! אס תמרה את פי ותשלן דנדי אתרין, א; אחריהן מרה תהיה, 'לא יאנה ד' סלוח לן! ומה מלא שחוק פי!שמעי רוני תורותיו הנותנות עדיהן, ’י מסן ד' נקרנורוח עיעיס ונשגעון ינהג . — הנזה צדיק אהילהו? ההוא יהיה לי לעיניס נידן ד', אס טח מראות עינהו? — נה שנעתי נדודים שלשה ירחים הלון ונסוע מעיר לעיר ומצדיק לצדיק אולי אמצא נתון עדת האספסוף 'אדנית המתקדשים האלה צדיק אחד חנם לנ ונר כסיס; וסר וזעף ני לשיא ’אשתי ו א מצאתי שנתי ה,׳תה . נמשוגעחס■־ דעת עתידופא מחלין: נןכסתה