Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 64

04• אם אמנם דרנו צלתה ופל טע ההצלחה נידו, אין קצה לאוצרותיו ואין מססי לנל חמודותיו; נפל «את לא יאמר: 'ים לי רג'! ונקלה לו לקחת קשיטה אתת מדל וחלפה אסר נלואיסחנות ילנם, ועורו נכמר מפני זלעפות רענ.~~ מר "ליל עלי הדת אסר נמנה מקרו, נארן רוסיא: ני יסירו נני יסראל הנפוצים סמה את נגדיהם הצואים מעליהם וילנשו מחלצות פתננית אזרח' ארן הלזו; אולם לא יען תטנול פעמיה נדמעות יניס מגני ישראל אשר עינים להם ולא יראו, ני מגמת סניה אן טוגמם והצלחתם, ופי השתוות ה נ נדי ם גס השת וות הלננות אחריה תמשון, ונאפר ינידנו עד נאמן: הנסיון, ני שתי אלה חונרות אשה אל אחותה ולא יתפרדו — או יען נ ל חדש ראשיתו רע ומד מאוד, ני יהדוף אנשים לא מעט ממצנר ויפתח דלתיהם לריש ומחסור, תחת אשר עדעתההיתה מנת נוססרויה: — לא! ני אם — מדאגה סן יונים מעיין מחימו, מעין לא אנזג, ממנו שתה וישקאת נ עי ר ו ימים דנים. הנזה קדוש אגחרהו? אמנם לא קדוש מרחם הוא נאשר חסרי דעת יננוהו< ני אם סישע מנטן, ולא ישראל יקרא שמו, ני אם יעקג׳ ני עקוג יעקונ את עמו ומעמל נפשם ישגע ויותר. — נחרי אף מהרתי לשום לדין פעמים גלי לראות פניו עוד ולקחת ורנה מאתו טרם סניה' לדיני, ני גרכח ארור נמוהו נם היא אן מארה תצמיח. נשאתי את רגל' עתה והלנמי לעיר ק... שמה שמול ען חיים, ורגגות עם נצלו יחסיו!, לחקור שום שנל אם נקודש החצגתו, או נעמקי שאול ישרש, גחנתי את איש חלהים הזה, ומצאתי ני לא טונ הוא מאחיו, הנצע הוא המפתח אשר יפתח לנל דורש אלהיס אס שערי צדיק ואת שערי שתים — פלס רמיה נו נל יקר אדם ויתרונו ישקלו, ועל פיהו נל הנא לראות פני אלהיס ינגד או יקל : לאשר רניא אלוה : צרור הנסף נידו, חן ונגוד יתן׳ ולא יפן לדנרי עני וננה רוח אשר נידו וגניתו אין נל. גקרוג הקין ישים לדין פעמיו, וסונג סונג הוצן ננל ערי ממשלתו לגוז את עדרי צאנו — הה צאן יעקג הנותרות והנסיצות נה ונה נלי רועה ונאמן רוח! — ולהפשיט את עורן מעליהן! ועוד יתרה יעשה, למען הרנות רנושו ילוה נגשן לנל חוסי נו, והיה אם הצליחו נמעשה ידיהם, אז מלגד הנשן והמרנית יונילו שי למורה נן סורר ומורה, ני יחילו דרניהם ננל עת: ואם אין — עמותם הטו זאת, וצדקת הצדיק לא ינלה להציל אתהס < — נשנט נרזל ומקל מוגלים רודה ננל מקהלות עם אשר תחתיו יננעו, ונל רנניהס — אחד מהם לא נעדר — נידו; פנלים יושיג לנס הרננות׳ אם נלשון ימיה את עפר רגליו ילחפו, ולעיני העם יעייצוהו ויקדישוהו; וליקירי רוח ומתי שנל נתרפה יאמר: •רדו"! אם לא ינרעו וישתחוו לו, או ימרו את רוח קדשו חלילה! הנזה קדום אנחרהו? אמרתי נלני עת נתתי לו עייף ותשאני רגלי לעיר ר. . מקום משנן צ ני *)ישראל. אשד נימי עלומיו היה הוסר גלויי תחנות ומלאנתו חיתהו, ואחרי נן הורם והיצף להיות נגיד על אלפי ישראל, ולתפור נסתות עלי — שמורות עיניהם׳ ל-ען לא ׳חזיון ונצהייס נמו נאסלה ימששו, חקרתי ומצאתי ני עוד נופל האחרון חן השנים הראשונים; נמצח נחושה ישאל נרנה מאת נל הנא לראות *) הצדיק הזה נאסף אל עמיו זה לא נגיר זקן ושנע ימים — תהא מיתתי נפרמו