Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 61

61 *מתי ׳ ני ייד אלמו אליהו המס,י ממרומי סמים — י*(י גי יג מאוד הדין מסמים אילה, והוא זקן וסנע ימים — ויגלה ל,ו נפלאות לא סמעתי לקול "ימי, אסר גנל יוס העיר לי אוזן לעסות מקגה יקנין, ולשית לגי ני ינוג "'לי, למען יהיה לי לאנלה גימיס יאתיון, עת נדיגתו לא מנלנלני ולא מלזישני< ני היד ד' תקצור להמטיר לתם מן הסמים? או הראיתם צדיק נע;3 י״שי לתם? גלנתי ומון נאילות סויתי רגלי, וכצגי מורדף רצתי, אף כאגמון?ססתי יאסי, ועמי לאון הניטו, למען לא אמגונן על גתולה ואתטא לאל?ייעל — גל רואי סמקו לעגו לי ותוסת לפנים הייתי; אן אני לא סמתי לגי ]״ת, שתקתי לאילתס ועורוגס או נאנתתי לססעס וזדונם, לשום מהלה געגד ’י אשר גתוני. — והיה עת שגעה נפשי המיות קריה ורעות יושגיה, ואמלט על נפשי מל אתד מן הס ר סי ם אשר נערים הקטנות ונסתר אהליהס גרתי ימים רנים; אף הס נמו צריק רן וצעיר קרנוני, ונין המשנים ראשונה נשלתן?ושם נמניתי < אף ני לא על דנר צדקתי ווזסידוהי, ני אם ננלל צרור הנסף ״־'י לקתתי נילי. — ויהי היום נהיות׳ נדרן, ויפנשני אים אחד קלון סאה ינ,יע זקן אשר לא ראיתיו ולא ידעתיו, אן הנדת פניו הנידה לי, ני הוא יסנת השנואה אסר נן מנתם יסדה, ואסר יום יום תלן הלון וגדול, ולגן שמרתי ״ייאום לסי מגלי דנר אתו דנר, אן הוא העתיר עלי דנריו ונשפתי מלקות <£תיי, עד ני סורס מסעי לו גליתי. — מה נאנת אז ממעמקי לנו ותרדנה *'ייו דמעה נמים I — ״הן נם נשנות קלס וימות עולמים — טרם הנה נזעם :®י את ניה יעק3 רסיסים ונקיעיה ונגררו לעפר השנין סלה — הקים ד' j I זי ישראל לנו נבל דור ויור אנסי רות ו ת וזים, אשר זנרס לא יסוף מקרנינו עילמ*■ עד. המה לאליל זה3 נא קטיו, ולהטיל נסף לא הסתתו; לא ננספה יגי* גלתה נפשם לשנה נארמנות חמודות ולשנו נמטות סן, ני אם לרסוא נגעי ’יי עמם ולסתת נל אוזן ערלה למען תשמע לקול ד' אשר דנרו נסיהם ומלתם ךאו; לא שתו מעיינם ני ינונ תילם ולקגון הון לדוג למען תהיה לאל ידם “״יא ננסן לאדוני האר , או לאמיהם אשר אולתם עשתה נהם את נל התיל ■— ני אם עמלו נלי הפינות לאשר ענרים עוריס נ אור ת איים ולנתותם 11 Iיי ד'! נסוסר הרימו קולם קראו נחוצות ציון ולא דמו לאמר: "שינו נניס!^ייגיס מדרנינס הרעים וענדו את ד', טרם תתן מלינם נאש חמתו, ונערה ואין חננה I השלינו איס איש את הגלולים אשר עשו אצנעותינס ואת ססילינס 6?יצינס מסנינס הסירו, רחצו ננקיון נפינס אשר נדם אחינס נגיאלו, ונל 'יייה נתקו, טרם יאתה צשוואירנם וסידנם נאים מגן" ני נשנר לנסלשנר עיים ונצרתס להם צר, ולנן לא החרישו נס אם נתרפה הנו לחי, או נאנשי ,״י® ומרמה — אהה I רגליהם לנחשתיס הונשו: — לא נן הרואים והחוזים׳ ‘?'תה לה האומה נדורוחינו, אלה אשר טופלי סקר נלמו, אוהני נצע ורודפי ״מיס. — אמנם נייחת ד' ונאהנת ישורון נל היום יתהללו; אולם משנת ^ג® תנזינם , ומעלליהם הרעים נתשס נפניהס יענו. לא יהגו נחירת ד' גס ."® נס ליל, ולא ילטפו עיניהם הנהות לגלות את אור יקרות הצפון נחוקיה , ״סעיה < לא יענדו את ד' נאהנתס אותו — ני האהנה מאין תמצא נלנות יעים איילים ותווי שוא אשר לא ידעו את ד׳, ולא ינינו אל פעולותיו נתנל ) *r? — ולא ישמרו מלותיו וחוקיו למצוא מן נעיניו, ני אס למצוא חן 1'ייי העם אשר נרגלם, ולשאת נרנה מאת נל איש ואיש נמסת ידו, ונפי אשר