Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 59

ית המוסת: המגמה רוממה, ויד ה יז ס י ד ה גם יי הדת מטס י שמה עמל יי|י1, ימיה ונמש, הוות וסרק, צאצאי אס ממארת: אהנת המותרות, אצל יל סגה יארונו. ולנל נסש ירא ד׳ מרמים ישטמו עד ני אין מסלט ומנוס לה מנהס. חוגה מדרנו הרעה ואל תרמק ממני! ש3 לימיני ונאישון נת עיני "יצרנה! אנני אולינן נדרן טונים, ואשמרה את רגלן מלנד; גם דגינו היי א י ר לא רן ולדרים יט מנו אלין, ונין מתי סודו ואנשי נריהו יקמן" נה יייייי נאזנין אשר הנגדת משמוע; האת! הזהרתיך ואת נסשי הצלתי, ואתה יססן לגיא שחת מגרת! — מנשה: 'לגיא שמת? איהו? הגידה נא אם ידעת מקומו? או ינואונא יייו ומחיו ויולינוני שמה? צמוק עשית לי, נל שומע יצמק ילעג לן. אולם "לילה לי לגוז לן יען נעינים סקומות נעור נאוסל מהלון, יען נהקין תמלום יילומות הנל ואסע, ועיניו ימזו שרשים ואראלים אשר לא סזסתם עין נשר מיי שים אדם עלי ארן: ונהסון הוא« ני מאוד ננמרו אלין נמומי לראותן "וגה נסגורים מ,לי תקוה ושור להרסא עד עולם, יען לא תדע ני עור אתה; ייאסר ננמרו יממנו עלי איש הונח ונא3 אנוש וימאן לקחת סמי מרסא, ימשני ני הוא נריא ומלא נא. אפרים: ננמרו נמומין עלי? הנני מונה נעורון ואהה גלוי עיגיס* ״'לי לראות גננות האין ולסווש מלנודתן לרגליהם למען ישלו וילכדו I מנשה: שים ממים נשסתותין, ואל הוציא עלי דנה רעה, סן ימרה "®י עליך והנאת עלין ועל קדושין רעה אשר לא תדעו שמרה — אמנם לא ""«תי לעצתן, ודמעוהין את לני נא הרנו, אף ני את עיני המסו־־ונרון 1 יי לעשות היטנתי I ניתרון למנתה מן הסנלות, נן יתרון לקריות גדולות ."לי אחיותיהן הקטנות I שמה מצוק ה מ נ מ ה שמן ננר ד' — נשמת אדם — "י"( ילן הולן ואור; שה תש, החסידה מת עועיס ומננה שנינ אשו לאישון מושן; ־־־ סה ישח אדם וישסל איש תמת סנלות דעות קדומות והגלי "יא, אשר לא מני יהודה שרשם, ני אם ננל סרס יון ארן מולדותם— עדי ייליאהוהמות למסשי; שמה ילן אדם קוממיות וישמח נחיים אשר מהטונו — "® יולין נניא שקר ויסת נזניס רננות עם שולל; שמה לא יקשג איש רק את "אי השוסט הנאמן נקרנו יורהו, ולא יסור ימין או שמאל. ~ . אפרים: פה ילן נל איש ישראל נדרני ד'; שמה נשרירות לנ עקוג "אמת.— מנשה: סה ייגע אנוש נתעה למלאות מעדניםנטןמוזה מהתלות ולהלנישהו "יילצורז עת רע3 הוא ללמס ואין נסות לו נקרה, שמה אפרים : שמה כל ע«ל אדס אן לפיהו מנשה: שמה יעמול אדם לתת טרף לניהו׳ והנותר — אפרים : והגומי קדוש — להקדשות אשר מלאה העיר אתהן “ מנשה: שקר דנרת I והנותר יהיה לעניים מרודים וידועי מלי לאנלה ־־